סקר
מסכת שבת






 
מספר צפיות: 3
דף קיב עמוד א
* הגמרא מבררת מדוע רבי ישמעאל הביא 5 פסוקים כדי ללמוד מהם שהאיש יורש את אשתו, ואח"כ מביאה את קושיית רב פפא שדוחה את הלימוד מהם.
* "וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאישה" - בת שאביה משבט אחד ואמא שלה משבט אחר: אביי הסתפק אם התורה הקפידה שעליה להינשא למישהו שיהיה מהשבט של אביה או שאף יהיה גם מהשבט של אמא שלה (לפי גרסת רשב"ם).

דף קיב עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא בעמוד זה (ועוד אחת בעמוד הבא) הדורשת את הפסוק "ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה" בסבת הבן (היינו על ידי בן שתלד והוא יורשה והוא נקרא על שבט אביו), ואת הפסוק "ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר" בסבת הבעל (שהבעל יורש את אשתו).
מספר צפיות: 3
דף קיג עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא בעמוד זה (בנוסף לברייתא בעמוד הקודם) הדורשת את הפסוק "ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר" בסבת הבעל (שהבעל יורש את אשתו), ואת הפסוק "ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה" בסבת הבן (היינו על ידי בן שתלד והוא יורשה והוא נקרא על שבט אביו).
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהבעל אינו נוטל בראוי (=כגון שמתה אשתו ואח"כ מת אביה דנחלה זו ראויה לה אילו היתה קיימת) כבמוחזק (=ירושה שהיא מוחזקת כבר קודם מיתתה כגון שמת אביה ואח"כ מתה היא).

דף קיג עמוד ב
* מקיש ירושה שניה (והוא הדין לעשירית) לירושה ראשונה - מה ירושה ראשונה בן קודם לבת, אף ירושה שניה בן קודם לבת (ולכן הבנים קודמים לבנות לירש את דודיהן, וכך בכל שלבי הירושה השונים).
* דין נחלות דנים ביום כמו שאר דיני ממונות.
* שלשה שנכנסו ביום לבקר את החולה: רצו - כותבין (את העדות כמו ששומעין מפי החולה היאך מנחיל נכסיו), רצו - עושין דין (דנין ואומרים כך הדין שפלוני יטול חלק זה ופלוני חלק זה וכותבין להם פסק דין), שנים: כותבין, ואין עושין דין.
מספר צפיות: 3
דף קיד עמוד א
* אין עד נעשה דיין.
* נתן מתנה וביצע על כך קנין ורוצה לחזור בו - לדעת רבה יכול לחזור בו כל זמן שיושבים, ולדעת רב יוסף יכול לחזור בו כל עוד עוסקים באותו ענין.

דף קיד עמוד ב
* הגמרא מכריעה להלכה כרב יוסף ב"שדה" "ענין" ו"מחצה" ("ענין" זהו המחלוקת בסוגייתנו בין רבה לרב יוסף כמובא לעיל).
* הכפילות במשנה באה ללמד שכשם שאין הבעל יורש את אשתו בקבר (כשהאשה בקבר אינה יורשת אביה כדי להנחיל לבעלה), כך גם אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב (כשהבן בקבר אינו יורש את אמו כדי להנחיל לאחין מן האב).
* לדעת רבי יהודה בן ר' שמעון: דבר תורה האב יורש את בנו ואשה יורשת את בנה.
מספר צפיות: 3
דף קטו עמוד א
* המשנה (קח ע"א) חולקת על רבי יהודה בן ר' שמעון וסוברת שהאם אינה יורשת את בנה, והמקור לכך הוא מהפסוק "וכל בת יורשת נחלה".
* המשנה מפרטת את "סדר הנחלות" (מי קודם למי).
* הברייתא מביאה את המקור לכך, שאם היורש נפטר, אך יוצאי יריכו קיימים, הם יורשים במקומו ("בן אין לו" - עיין עליו).

דף קטו עמוד ב
* מסורת בידינו שלא יתכן ששבט שלם (מ-12 השבטים) יתכלה ולא יהיו לו צאצאים.
* כל האומר "תירש בת עם בת הבן" - אפילו נשיא שבישראל אין שומעין לו, שאינן אלא מעשה צדוקין (אלא אדם שנפטר ויש לו בת ובנוסף יש לו נכדה מבנו שנפטר - הנכדה יורשת ולא הבת).
מספר צפיות: 4
דף קטז עמוד א
* כל שאינו מניח בן ליורשו - הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה (רשב"ם: כלומר שונא אותו).
* "אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים" - נחלקו האמוראים אם זה נאמר על מי שלא הניח אחריו בן או על מי שלא הניח אחריו תלמיד.
* קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות.
* כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים.
* אבי אביו של מת קודם לירש את המת לפני אחי אבי המת.

דף קטז עמוד ב
* אבי האב של מת ואחיו של מת - לדעת רבא: אבי האב של המת קודם, ולמסקנת הגמרא: אחיו של המת קודם.
* המשנה עוסקת בענין הנחלות שירשו בנות צלפחד - נחלת אביהן, נחלת אבי אביהן, חלק בכורה של אביהן בירושת אבי אביהן.
מספר צפיות: 2
דף קיז עמוד א
* לדעת ר' יאשיה (וכך סוברת משנתנו): "ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ" (לבאי הארץ נתחלקה הארץ כפי חשבון של יוצאי מצרים).
* לדעת ר' יונתן: "לבאי הארץ נתחלקה הארץ", אלא שלאחר שנטלו באי הארץ את החלק המגיע להם, חוזרים ומחלקין אותה ביניהן לפי חשבון מטות אבותם.

דף קיז עמוד ב
* לדעת רבי שמעון בן אלעזר: לאלו ולאלו נתחלקה הארץ - היה מיוצאי מצרים נוטל חלקו עם יוצאי מצרים, היה מבאי הארץ נוטל חלקו עם באי הארץ, מכאן ומכאן נוטל חלקו מכאן ומכאן.
* מרגלים - יהושע וכלב נטלו חלקם, מתלוננים ועדת קרח - לא היה להם חלק בארץ, הבנים של המרגלים מתלוננים ועדת קרח - נטלו בזכות אבי אביהן ובזכות אבי אמותיהן.
מספר צפיות: 3
דף קיח עמוד א
* הקושיה הראשונה על מי שסובר ש"לבאי הארץ נתחלקה הארץ" - נשארה ללא פתרון, ושני הקושיות הנוספות על דעה זו - תורצו.
* אביי ניסה לדייק מצווחת בני יוסף ובנות צלפחד, שחוץ מהם לא היה אחד בכל השבטים שלא קיבל נחלה או הוא או אביו, אך דיוקו נדחה.
* אדם צריך להיזהר שלא תשלוט בו עין הרע.

דף קיח עמוד ב
* בזרעו של יוסף לא שולטת עין הרע.
* המקור לכך שיהושע וכלב נטלו בירושה את חלק המרגלים הוא מהפסוק "ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם".
* מתלוננים שבעדת קרח - לדעת אחת: לא היה להם חלק בארץ, ולדעה שניה: יהושע וכלב נטלו חלקם.
* רב פפא מקשה קושיה נוספת על מי שסובר ש"לבאי הארץ נתחלקה הארץ", ואביי מתרץ.
מספר צפיות: 3
דף קיט עמוד א
* ארץ ישראל נחשבת למוחזקת לעם ישראל כבר מיציאת מצרים, ואף על פי שעדיין לא נכנסו אליה, ולכן בנות צלפחד נטלו גם את חלק הבכורה של אביהם, ואע"ג שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק.
* ראויה היתה פרשת נחלות ליכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן.
* ראויה היתה פרשת מקושש שתכתב ע"י משה, אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו.

דף קיט עמוד ב

* מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.
* הגמרא מכריעה להלכה שאין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, אא"כ הרב חולק כבוד לתלמיד.
* בנות צלפחד - חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן.
* אפילו קטנה שמבנות צלפחד לא נשאת פחותה מ-40 שנה.
* ניסת פחותה מבת 20 - יולדת עד 60, בת 20 - יולדת עד 40, בת 40 - שוב אינה יולדת, אך בנות צלפחד מתוך שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד.
מספר צפיות: 3
דף קכ עמוד א
* יוכבד - לידתה במצרים והורתה שלא במצרים.
* כשעמרם החזיר את אשתו (לאחר שמרים נתנבאה לו שעתיד בן לצאת ממנו שיושיע את ישראל) - עשה לה מעשה לקוחין, הושיבה באפריון, ואהרן ומרים משוררים לפניה, ומלאכי שרת אומרים אם הבנים שמחה.
* בישיבה - הלך אחר חכמה, במסיבה - הלך אחר זקנה.
* בנות צלפחד הותרו להנשא לכל השבטים, אלא שקיבלו עצה טובה שלא ינשאו אלא להגון להן.

דף קכ עמוד ב
* דין הפרת נדרים נוהג לדורות - לדעת ב"ה המקור לכך הוא מגזירה שוה משחוטי חוץ (ולדעת ב"ש דין זה הוא ממילא כמו שאר מצות שנוהגים לדורות - רשב"ם).
* הפרת נדרים בשלשה הדיוטות או ביחיד מומחה.
* ב"ש אומרים: הקדש טעות הקדש, וב"ה אומרים: אינו הקדש.
מספר צפיות: 3
דף קכא עמוד א
* "מועדי ה'" - רבי יוסי הגלילי דורש מפסוק זה שמועדי ה' צריכין קידוש בית דין אך שבת בראשית אינה צריכה קידוש בית דין, ור' יוסי בר נתן דורש מפסוק זה שמועדי ה' צריכין מומחין אך הפרת נדרים אינה צריכה מומחין.
* לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים - הגמרא מביאה 6 דעות איזה דבר טוב אירע ב-ט"ו באב, ובכלל זה דעת שמואל שביום זה הותרו שבטים לבא זה בזה (והותרה הסבת נחלה לשבט אחר).

דף קכא עמוד ב
* אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, תקנו ביבנה הטוב והמטיב: הטוב - שלא הסריחו, והמטיב - שנתנו לקבורה.
* כיון שהגיע חמשה עשר באב - תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה, מכאן ואילך: דמוסיף (מהלילה ללימוד תורה) - יוסיף (חיים), שאינו מוסיף - יסיף (ימות בחצי ימיו).
*7 קפלו את כל העולם כולו: אדם, מתושלח, שם, יעקב, עמרם, אחיה השילוני, אליהו.
* "ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש" - לדעת ר' יהודה: שלשים וששה ממש, לדעת רבי נחמיה: זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין.
מספר צפיות: 5
דף קכב עמוד א
* למסקנת הגמרא: ארץ ישראל התחלקה לשבטים (חילקו את הארץ ל-12 חלקים שווים, ואח"כ כל שבט חילק את הקרקע לפי מספר האנשים שבו) ולא התחלקה לאנשים.
* לא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא: העולם הזה - אדם יש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס, שדה פרדס אין לו שדה לבן, לעולם הבא - אין לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק.
* נחלקו התנאים אם מי שקיבל קרקע קרובה לירושלים נתן כסף למי שקיבל קרקע רחוקה כדי להשוות ביניהם, או שהרחוק קיבל קרקע גדולה יותר.

דף קכב עמוד ב
* כלב (כמו יהושע) קיבל חלק בארץ על פי ה' ולא על פי הגורל.
* בגמרא מובאות 4 הצעות של אמוראים כיצד לפרש את דברי המשנה "אחד הבן ואחד הבת בנחלה", ורק ההצעה האחרונה התקבלה.
* הבכור נוטל פי 2 בנכסי האב אך לא בנכסי האם.
מספר צפיות: 2
דף קכג עמוד א
* הבכור מקבל פי 2 מהחלק שמקבל כל אחד מהאחים ("פי שנים באחד"), ולא שני שליש מכלל הנכסים ("פי שנים בכל הנכסים").
* ראויה היתה בכורה לצאת מרחל (יוסף), אלא שקדמתה לאה ברחמים (ראובן), ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה.
* מובאים 2 פירושים לפסוק "ועיני לאה רכות".
* מסופר על לאה שבכתה על כך שהיתה מיועדת לעשו, ומסופר על רחל שמסרה לה את הסימנים שמסר לה יעקב, וזאת כדי שהיא תתחתן איתו.

דף קכג עמוד ב
* ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף, ולכן לאחר לידת יוסף רצה יעקב לחזור לבית אביו מבית לבן.
* בברייתא נאמר "הבכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה ובמוקדשין ובשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן", והגמרא מבארת באלו מקרים בדיוק מדובר.
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר