סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 4
דף נז עמוד א
* "את ה' אלהיך תירא" - לרבות תלמידי חכמים.
* ציפורי מצורע נאסרים בהנאה לדעת רבי יוחנן משעת שחיטה ולדעת ריש לקיש משעת לקיחה (ואף התנאים נחלקו במחלוקת זו).
* עגלה ערופה נאסרת מהרגע שזקני העיר מורידים אותה לנחל איתן להיערף שם.

דף נז עמוד ב
* את ציפור המצורע המשולחת הכהן צריך לזרוק מתוך העיר למחוץ לחומה לכיוון השדה.
* פטר חמור לאחר עריפתו אסור בהנאה, ולפני עריפתו יש מחלוקת תנאים אם אסור בהנאה.
* נאמר בתורה 3 פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו" ולומדים מכך שאסור באכילה ואסור בהנאה ואסור בבישול, אך לדעת ר"ש בן יהודה מותר בהנאה.
מספר צפיות: 4
דף נח עמוד א
* לדעת רבי שמעון, השוחט חולין בעזרה ונמצאת טריפה - הבשר לא נאסר בהנאה והמקדש בו אשה הקידושין חלין.
* כל איסורי הנאה אם מכר אותם וקידש בדמיהם - מקודשת (כי הדמים לא נאסרים בהנאה), חוץ מעבודת כוכבים ושביעית (שבהם הדמים כן נאסרים בהנאה).
* לדעת עולא "טובת הנאה" (=הזכות שיש לישראל במתנות כהונה לתת אותם לכהן שירצה) אינה נחשבת לממון לקדש בזה אשה.

דף נח עמוד ב
* הגמרא דחתה (ב-4 אופנים שונים) את האפשרות שהתנאים נחלקו אם "טובת הנאה" נחשבת לממון.
* הנוטל שכר לדון - דיניו בטלים, להעיד - עדותו בטלה, להזות ולקדש - מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה.
* (תחילת פרק שלישי) האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו - מקודשת לשני, אלא שנהג בו מנהג רמאות.
מספר צפיות: 7
דף נט עמוד א
* עני המהפך בחררה (=עוגה) לזכות בה ובא אחר ונטלה הימנו (קודם שזכה בה העני) - נקרא רשע.
* "הרי את מקודשת לי לאחר 30 יום" - מקודשת ואפילו אם נתאכלו (=נאכלו) המעות.
* "הרי את מקודשת לי לאחר 30 יום" וחזרה בה האשה בתוך ה30 יום - נחלקו האמוראים אם אעפ"כ מקודשת (כי דיבור לא מבטל דיבור שעם מעשה קטן), והלכה כרבי יוחנן שלא מקודשת.

דף נט עמוד ב
* האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה וחזרה בה לפני שהשליח קידש אותה- נחלקו האמוראים (לפי רב זביד) אם אעפ"כ מקודשת (כי דיבור לא מבטל דיבור), והלכה כרבי יוחנן שלא מקודשת.
* "הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר 30 יום" ובא אחר וקידשה בתוך 30 יום- לדעת רב ספק מקודשת, לדעת שמואל מקודשת לראשון (לאחר 30 יום), לדעת רבי יוחנן (בעמוד הבא) מקודשת לכולם.
מספר צפיות: 9
דף ס עמוד א
* הגמרא דנה בדעתו של רבי יוחנן הסובר, שאם אמר לאשה "הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר 30 יום" ובא אחר וקידשה בתוך 30 יום, שמקודשת לכולם וצריכה גט מכולם.
* נתן לאשה פרוטה ואמר לה "הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך 200 זוז" ולאחר זמן מה נתן לה 200 זוז - נחלקו האמוראים אם מקודשת משעת נתינת הפרוטה או משעת נתינת ה200 זוז.

דף ס עמוד ב
* אדם האומר שיחולו מעשיו על מנת שיתקיים תנאי מסוים - לדעת רב הונא רבי סובר שהרי הוא כאומר בפירוש שיחול המעשה מעכשיו ולדעת רבי יוחנן כך גם סוברים חכמים.
* הרי את מקודשת על מנת שיש לי 200 זוז - אם לא ידוע בבירור שיש לו, מקודשת מספק כיון שיתכן שיש לו.
מספר צפיות: 10
דף סא עמוד א
* המקדש אשה בתנאי שיש לו קרקע בית כור, ויש בה נקעים עמוקים 10 טפחים שאינם מלאים מים - הריהם עולים לשיעור בית כור ומתקיים התנאי (כדין הקדש ולא כדין מכר).
* לדעת ר' מאיר: כל תנאי שלא כפל המתנה את 2 הצדדים (שאם יתקיים התנאי יחול המעשה ואם לא יתקיים התנאי לא יחול המעשה) - אינו תנאי המועיל, ואף אם לא התקיים התנאי המעשה קיים.

דף סא עמוד ב
* הגמרא מקשה בעמוד זה 4 קושיות מפסוקים על דעתו של רבי חנינא בן גמליאל (הסובר שלא צריך לכפול את התנאי, וחולק על ר' מאיר) ומתרצת.
* אחת הקושיות היא מדוע התורה - שכתבה ש"אם בחקתי תלכו" הרי שתתברכו בכל הברכות המנויות בפרשיה - כתבה גם ש"ואם בחקתי תמאסו" הרי שתתקללו בכל הקללות המנויות שם, והרי לשיטתו מכלל הן אתה שומע לאו.
מספר צפיות: 11
דף סב עמוד א
* פת פורני (=פת גדולה) חריבה (=יבישה) במלח ובצלים - קשים לגוף כחרבות.
* הגמרא מקשה בעמוד זה 3 קושיות מפסוקים (קושיה אחת על ר' מאיר הסובר שצריך לכפול את התנאי, ו-2 קושיות על רבי חנינא בן גמליאל הסובר שלא צריך לכפול את התנאי) ומתרצת.
* לדעת רבי יוחנן כל דבר שבידו של האדם לעשותו, אף אם עדיין לא נעשה, אינו נחשב למחוסר מעשה.

דף סב עמוד ב
* גוי הרוצה להתגייר צריך להתגייר בפני 3 דיינים.
* האומר לחברו "אם תלד אשתך בת הרי אותה בת מקודשת לי", אם אשתו מעוברת הרי שדבריו קיימין (לדעת רבי חנינא).
* לדעת רבי אליעזר בן יעקב (ורבי ורבי מאיר) אדם יכול להקדיש דבר שעדיין לא בא לעולם ואינו בידו לעשותו.
מספר צפיות: 9
דף סג עמוד א
* האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר / לאחר שתתגיירי / לאחר שימות בעליך וכדומה- נחלקו התנאים אם מקודשת.
* האומר לאשה הרי את מקודשת לי בשכר זה שאדבר עליך לשלטון או שארכיבך על החמור (או כל פעולה אחרת) - לדעת התנא של הברייתא מקודשת (אם שווי הפעולה הוא פרוטה), אך לדעת התנא של המשנה איננה מקודשת.

דף סג עמוד ב
* כאשר במשנה מסויימת יש קושיה מתחילת המשנה לסופה - רבי ינאי מעדיף להדחק ולבאר שהמשנה עוסקת בשני אופנים שונים מאשר לטעון שהמשנה מורכבת מ2 דעות של תנאים.
* אבא שאמר "קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה" ובא אחד ואמר "אני קידשתיה" - לדעת רב נאמן אותו אחד לתת לה גט ולהתירה להנשא לכל העולם אך לא נאמן לשאת אותה לאשה בעצמו, ולדעת רב אסי נאמן אף לשאת אותה בעצמו.
מספר צפיות: 10
דף סד עמוד א
* האב נאמן לומר שקידש את בתו הקטנה או הנערה (ונאמן לומר זאת כשהיא טרם בגרה), אך לא נאמן לומר שהיא נשבתה (דין זה נלמד מהפסוק "את בתי נתתי לאיש הזה").
* במשנה נאמר ש"מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים (ולכן לא תזדקקי ליבום אם אמות) - נאמן, יש לי אחים - (ולכן כן תזדקקי ליבום אם אמות ללא בנים) - אינו נאמן", והגמרא מקשה על כך מדעת ר' נתן בברייתא ורבא ואביי תירצו.

דף סד עמוד ב
* אדם אינו מניח מלקיים מצוה המוטלת עליו ועושה במקומה מצוה שאינה מוטלת עליו.
* לדעת רבי מאיר אדם עשוי לעשות דבר שאינו ברור, אפילו שהוא נכנס מחמתו למצב מסופק, ורבי יוסי חולק.
מספר צפיות: 7
דף סה עמוד א
* היא אומרת קדשתני, והוא אומר לא קדשתיך - הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו, ומבקשים ממנו לתת לה גט, ואם נתן לה גט ללא שביקשו ממנו הרי שגילה דעתו שאכן באמת קידשה ולכן כופין אותו לתת לה כתובה.
* המקדש אשה בעד אחד - אין חוששין לקידושיו (ואפילו שניהם מודים לדברי העד, לדעת שמואל).

דף סה עמוד ב
* הגמרא ממשיכה לעסוק בסוגיית "המקדש בעד אחד" ומביאה מחלוקת אמוראים אם הקידושין חלין או לא.
* בדיני ממונות, אם שניהם מודים, נאמנים ללא עדים.
* אמר לו עד אחד אכלת חלב והלה שותק - נאמן, אמר לו עד אחד נטמאו טהרותיך והלה שותק - נאמן.
מספר צפיות: 5
דף סו עמוד א
* עד אחד שאמר למישהו שאשתו זינתה והלה שתק (לא הכחיש ולא הודה) - נחלקו אביי ורבא אם העד נאמן בדבריו לאוסרה על בעלה.
* אביי הביא 2 ראיות לשיטתו (שהעד נאמן) אך רבא דחה ראיות אלו.
* אלעזר בן פועירה אמר לינאי המלך שיהרוג את החכמים שביזו אותו (על יחוסו) ואין לו מה לדאוג על התורה שתשתכח כי התורה נשארת כרוכה ומונחת בקרן זוית וכל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד.

דף סו עמוד ב
* רבא הביא ראיה לשיטתו (שהעד לא נאמן) אך אביי דחה ראיה זו.
* בן גרושה/חלוצה שעבד במקדש עבודתו כשרה.
* בעל מום שעבד במקדש עבודתו פסולה - נלמד מהפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום (האות ו' במילה זו כתובה בתורה קטועה)" כשהוא שלם ולא כשהוא חסר.
מספר צפיות: 5
דף סז עמוד א
* ר' יוסי ור' יהודה נחלקו אם לגר מותר לשאת ממזרת (ובכל מקרה אם נשא הולד ממזר).
* כהן חלל שנשא בת ישראל - יש מחלוקת אם הבת שלהם כשרה להנשא לכהן.
* ישראל שנשא חללה - בתו כשרה לכהונה.
* מצרי שני (=בנו של גר מצרי) שנשא מצרית ראשונה (=אשה מצרית שהתגיירה) - יש מחלוקת אם הבן שלהם נחשב למצרי שלישי (ומותר לישא בת ישראל) או מצרי שני (ואסור).

דף סז עמוד ב
* "באומות הלך אחר הזכר" - היינו שאצל הגוים מיחסים את הולד לאביו, שאם אביו משאר אומות (ולא מ7 אומות) מותר לקנותו כעבד ולהחיותו, ואם אביו מ7 אומות אסור להחיותו.
* המקור לכך שאין קידושין תופסים באשה האסורה בכרת נלמד למסקנת הגמרא ב"היקש" (ולא ב"במה מצינו") מדין אחות אשה (שבה יש פסוק מפורש שלא תופסים בה קידושין).
מספר צפיות: 6
דף סח עמוד א
* הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר.
* לדעת רב אחא בר יעקב המקור לכך שאין קידושין תופסים באשה האסורה בכרת הוא מקל וחומר מיבמה (שיבמה בלאו ולא תופסים בה קידושין, וכל שכן שבחייבי מיתות וחייבי כריתות לא יתפסו קידושין).

דף סח עמוד ב
* הסוגיה מבררת את המקור לכך שקידושין לא תופסים בין ישראל לשפחה כנענית או לנכרית, והולד שנולד מישראל הבא על שפחה כנענית או נכרית דינו כמוה (עבד כנעני או נכרי).
* עובד כוכבים או עבד הבא על בת ישראל - הולד לא כשר (אלא הוא ישראל ממזר או ישראל פסול [ואם זו בת אז הכוונה היא שהיא פסולה לכהונה]).
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר