דף פט עמוד א * אשה שיצא עליה קול שזינתה - נחלקו התנאים אם נאסרת לכהן. * במשנה (בעמוד הקודם) נאמר שאם יצא קול (שמועה) בעיר על אשה פנויה שהיא מקודשת לפלוני הרי שחוששים לכך ואסורה להינשא לאחר עד שתקבל ממנו גט - והאמוראים בסוגייתנו מבארים ששמועה בלבד אינה אוסרת אלא רק שמועה מבוססת. * ישנה מחלוקת אם "מבטלינן קלא". דף פט עמוד ב * אמתלא ששובר את הקול - נחלקו האמוראים מתי חוששים לאמתלא. * לדעת רב אשי: אין חוששים לקול שלא הוחזק בבית דין (שלא בדקו בית דין אחריו). * אשה נשואה שיצא עליה קול שנתקדשה לאחר קודם נישואיה - לא חוששים לקול זה (והגמרא מכריעה להלכה שהוא הדין לגבי ארוסה שיצא עליה קול שכזה לפני אירוסיה). * לדעת רב הונא: אשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר מקודשת לשני מספק (כי חוששים שקיבלה גירושין מהראשון), ושמואל חולק. * אשה שיצא עליה קול שקיבלה קידושין מראשון, ובא אחר וקידשה קידושי תורה, ולא נתברר מקור הקול - נחלקו האמוראים אם אפשרי שהשני יגרש והראשון ישא אותה.
דף צ עמוד א * התנאים נחלקו מתי אדם רשאי לגרש את אשתו - לדעת ב"ש: אם מצא בה דבר ערוה, לדעת ב"ה: גם אם מצא בה שאר דבר סרחון (כגון: שהקדיחה תבשילו), לדעת ר"ע: אפילו מצא אחרת נאה הימנה. (ובגמרא מבואר טעם המחלוקת). * למילה "כי" במקרא יש 4 משמעויות אפשריות: אי (אם/כאשר/אשר), דילמא (שמא), אלא, דהא (שהרי). * לדעת ב"ה: אם גירש את אשתו אך לא בגלל שמצא בה דבר שלילי - מה שעשה עשוי ומגורשת ולא כופים אותו להחזירה. * כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים. דף צ עמוד ב * אשה הנוהגת בפריצות ברשות הרבים ורוחצת במקום שבני אדם רוחצים - מצוה מן התורה לגרשה. * כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. הדרן עלך מסכת גיטין