סקר
עם סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 4
דף עז עמוד א
* יש מחלוקת תנאים אם מפירין נדרים בשבת רק לצורך השבת או אפי' שלא לצורך השבת (ומחלוקת זו תלויה במחלוקת התנאים אם הפרת נדרים היא כל היום או מעת לעת).
* נשאלין בשבת לנדרים שהן לצורך השבת, אפילו בנדרים שהיה להם פנאי מבעוד יום להישאל עליהם.
* נשאלין בשבת על נדרים אפילו בשלשה הדיוטות (והדבר לא נראה כ"דין").

דף עז עמוד ב
* רב נחמן פסק שנשאלין לנדרים: עומד, דיין יחידי, בלילה, בקרובים, ובשבת ואפי' היה להן פנאי מבעוד יום.
* כל הנודר - אע''פ שהוא מקיימו נקרא חוטא.
* בית שמאי: בשבת מבטל בלבו, בחול מוציא בשפתיו, בית הלל: אחד זה ואחד זה מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו.
מספר צפיות: 3
דף עח עמוד א
* חכם מתיר נדרים - ואין בעל מתיר, בעל מפר נדרים - ואין חכם מפר.
* 3 הדיוטות כשרים להתרת נדרים, וכן יחיד מומחה כשר להתרת נדרים.
* לדעת ב"ש אין שאלה בהקדש (=הקדש טעות הוי הקדש).
* בדין 'שחוטי חוץ' חייבים על שחיטה אך לא על מליקה.

דף עח עמוד ב
* מועדי ה' צריכין קידוש בית דין (שיקדשו הבית דין את ראש החודש, ועל פיו יקבע זמן המועדות), אך שבת בראשית אין צריכה קידוש ב'ית דין (אלא חלה וקדושה מאליה).
* לדעת ר' חנינא אב/בעל ששמע את נדר בתו/אשתו ושתק כדי להקניט אותה (שתסבור שבדעתו לקיים את הנדר אבל באמת דעתו להפר לה לאחר מכן) - מפר אפילו מכאן ועד 10 ימים.
מספר צפיות: 3
דף עט עמוד א
* נשאלין על ההקם (שאם הקים יכול לישאל עליו באותו יום שמיעה ויכול להפר בו ביום) ואין נשאלין על ההפר (שאם הפר שוב אינו יכול לישאל לבטל אותה ההפרה).
* 3 אמוראים הקשו (כל אחד ממקור אחר) על דעת ר' חנינא הסובר שאב/בעל ששמע את נדר בתו/אשתו ושתק כדי להקניט אותה (שתסבור שבדעתו לקיים את הנדר אבל באמת דעתו להפר לה לאחר מכן) מפר אפילו מכאן ועד 10 ימים, וקושיותיהם נשארו בתיובתא.

דף עט עמוד ב
* הבעל מפר נדרי ענוי נפש ונדרים שבינו לבינה.
* נדרי ענוי נפש - הבעל מפר בין לעצמו ובין לאחרים, אין בהן ענוי נפש (אלא שהם דברים שנוגעים בינו לבינה) - לעצמו מפר לאחרים אינו מפר.
מספר צפיות: 4
דף פ עמוד א
* במשנה בתחילת הפרק (בדף עט) הובא דוגמא לדעת חכמים לדברים שיש בהן ענוי נפש: אם ארחץ ואם לא ארחץ, אך ר' יוסי חולק וסובר שאין אלו נדרי ענוי נפש.
* הגמרא בעמוד הקודם הביאה נסיון ראשון (שנדחה) לבאר את מקרה המחלוקת הנ"ל, בעמוד שלנו הגמרא הביאה 2 נסיונות (שנדחו), ובעמוד הבא מובא נסיון רביעי שנשאר למסקנה.

דף פ עמוד ב
* אע''פ שאסור ביום כיפור בכולן (ב-5 עינויים ובעשיית מלאכה) - אין ענוש כרת אלא באוכל ושותה ועושה מלאכה בלבד.
* חייהן וחיי אחרים - חייהן קודמין לחיי אחרים (ולכן אם יש מעיין בעיר שיוצא וממשיך לעיר אחרת, רשאים הראשונים לעכב את המים לצורכם אף אם לא ישאר מים לאחרים).
מספר צפיות: 4
דף פא עמוד א
* הזהרו בבני עניים, שמהן תצא תורה.
* מפני מה אין מצויין ת''ח לצאת ת''ח מבניהן? רב יוסף: שלא יאמרו תורה ירושה היא להם. רבינא: שאין מברכין בתורה תחלה. (בגמרא מובאים 3 תשובות נוספות לשאלה זו).
* נחלקו האמוראים אם במקרים המובאים במשנה בתחילת הפרק (שר' יוסי סובר שאין אלו נדרי ענוי נפש) - האם לדעת ר' יוסי יכול להפר נדרים אלו משום דברים שבינו לבינה.

דף פא עמוד ב
* הגמרא הביאה ברייתא הסוברת (כדעת רב אדא בר אהבה) שבמקרה הנ"ל לדעת ר' יוסי יכול להפר נדרים אלו משום דברים שבינו לבינה.
* דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור - אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר כדי לבטלן.
מספר צפיות: 3
דף פב עמוד א
* הגמרא מדייקת שכל המשניות בפרק שלנו הם דעת ר' יוסי.
* לדעת לוי כל נדרים בעל מפר לאשתו, חוץ מן הנודרת "הנאתי על פלוני" שאינו מפר.

דף פב עמוד ב
* נדרה משתי ככרות, באחת מתענה ובאחת אין מתענה (שאם לא תאכל האחת תהא רעיבה ויש עינוי, ואם תאכל האחת תהא שביעה ושוב אין צריכה לשניה ואין בה בשניה משום עינוי - רש"י בפירוש הראשון) - נחלקו האמוראים אם באותה הפרה שהפר למתענה עלתה הפרה גם לאותה שאינה מתענה ומותרת בשניהן הואיל ונדרה ביחד.
מספר צפיות: 3
דף פג עמוד א
* הגמרא מקשה 2 קושיות על הדעה הסוברת ש"מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה" ומתרצת את הקושיות (קושיה אחת מתחילה בעמוד הקודם ומסתיימת בתחילת העמוד, והקושיה השניה מתחילה בסוף העמוד ומסתיימת בעמוד הבא).
* אין נזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין (לחצי נזירות).

דף פג עמוד ב
* "והחי יתן אל לבו" - מבאר ר' מאיר שהכוונה היא שעל החי לתת אל לבו שמי שרגיל בחייו להספיד אחרים ולבכות על אחרים ולהתעסק בקבורתם של אחרים - כך ינהגו עמו לאחר מיתתו.
* האומרת "קונם יהא עלי כל מה שאהנה מן הבריות" - בעלה לא יכול להפר לה את נדרה כי אין בנדרה עינוי נפש (או כי היא יכולה לקבל מזונותיה מבעלה ו/או מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה).
מספר צפיות: 3
דף פד עמוד א
* רבא (הסובר ש"בעל בכלל בריות הוא") הקשה לרב נחמן (הסובר ש"בעל לאו בכלל בריות הוא") ממשנה (להלן צ ע"א), ורב נחמן תירץ את הקושיה.
* אשה שנדרה ואמרה קונם שאני נהנית - לבריות יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה, ולדעת משנתנו לא יכולה ליהנות ממעשר עני, ולדעת הברייתא יכולה.

דף פד עמוד ב
* רב יוסף ביאר (בסוף עמוד א) שהמשנה סוברת כחכמים והברייתא כרבי אליעזר, אך אביי דחה ביאור זה, ורבא ביאר שהמשנה והבריייתא עוסקות במקרים שונים (במשנה מדובר במעשר עני המתחלק בתוך הבית ובברייתא מדובר על מעשר עני המתחלק בתוך הגרנות).
* הגונב פירות טבל של חבירו ואכלו - יש מחלוקת תנאים אם צריך לשלם את כל דמי הטבל או רק את דמי החולין שבו.
מספר צפיות: 2
דף פה עמוד א
* אשה שאסרה את ההנאה ממעשה ידיה על קרובי משפחתה - אין בעלה יכול להפר נדר זה, שהרי אין לה בנדר זה עינוי נפש או משום דברים שבינו לבינה.
* שמואל פסק שהלכה כרבי יוחנן בן נורי (שאשה שאסרה את מעשה ידיה על בעלה - יפר, שמא יגרשנה ותהי אסורה עליו).

דף פה עמוד ב
* שמואל פסק שהלכה כרבי יוחנן הסנדלר (שהמקדיש מעשה ידי אשתו, המותר חולין).
* הגמרא הקשתה שיש לכאורה סתירה בין שני הפסקים הנ"ל של שמואל, והביאה 4 תירוצים (הצעה לתירוץ + 3 תירוצים של אמוראים) לקושיה זו (כאשר רק התירוץ האחרון [המובא בדף הבא] לא נדחה).
מספר צפיות: 5
דף פו עמוד א
* האומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך לכשאשוב ואקחנה ממך הרי היא מקודשת - הקדשו יחול.
* האומר לחבירו שדה זו שמכרתי לך לכשאשוב ואקחנה ממך הרי היא מקודשת - הקדשו לא יחול.
* האומר לחבירו שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך הרי היא מקודשת - הקדשו יחול.

דף פו עמוד ב
* הקדש חמץ ושחרור - מפקיעין מידי שעבוד.
* המשנה עוסקת ב-3 אופנים של הפרה בטעות (שהפרתו לא חלה) - טעה בזהות הנודר (נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו ולהיפך), טעה בסוג הנדר (נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן ולהיפך), טעה בתוכן הנדר (נדרה מתאנים וסבור שנדרה מן הענבים ולהיפך).
מספר צפיות: 3
דף פז עמוד א
* אמרו לו לאדם שמת אביו וקרע את בגדיו ואח"כ נמצא שבנו הוא זה שמת - אם לא קרע במפורש על אביו יצא ידי חובת קריעה.
* הלכה ש"תוך כדי דיבור כדבור דמי" ויכול אדם לחזור בו במשך זמן זה, חוץ ממגדף ועובד עבודת כוכבים ומקדש ומגרש.

דף פז עמוד ב
* לדעת רבי ישמעאל אין הפרה לחצאין ורבי עקיבא חולק.
* לדעת רבי ישמעאל ורבי עקיבא יש הקמה לחצאין וחכמים חולקים.
* אשה שנדרה ובעלה לא ידע שהוא יכול להפר את נדריה - יכול להפר ביום שנודע לו ההלכה שהוא יכול להפר את נדרי אשתו.
מספר צפיות: 5
דף פח עמוד א
* הגמרא מבארת את טעמי התנאים שנחלקו אם סומא שהרג בשוגג גולה לעיר מקלט או לא.
* המדיר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות אומר לה הרי המעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך.
* רב ושמואל נחלקו מה יהיה הדין במקרה הנ"ל כאשר אמר לבתו "מה שתרצי עשי".

דף פח עמוד ב
* רבי מאיר סובר ש"יד אשה כיד בעלה".
* אמרה "הריני נזירה לאחר שלשים יום" - אע''פ שנשאת בתוך ל' יום אינו יכול להפר.
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר