סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 4
דף ה עמוד א
* כל המטה דינו של גר - כאילו מטה דינו של מעלה.
* כל העושה דבר ומתחרט בו - מוחלין לו מיד.
* הנותן צדקה לעני בפרהסיא, ובכך למעשה מביישו - נענש!
* בסוגיה מובאים 5 פסוקים שר' יוחנן בכה כאשר הגיע אליהם.

דף ה עמוד ב
* אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה.
* כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה.
* הקב"ה בוכה בכל יום על מי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק.
* כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה.
מספר צפיות: 8
דף ו עמוד א
* קטן שהוא חיגר או סומא (אפילו אם הוא בר ריפוי) - פטור ממצות ראיה.
* נחלקו התנאים אם העולה שהקריבו ישראל במדבר היתה עולת תמיד או עולת ראייה.

דף ו עמוד ב
* לדעת ר' ישמעאל בסיני נאמרו רק 'כללות' (ללא פירוט ופירוש המצוות), ולדעת ר' עקיבא נאמרו גם 'פרטות'.
* הגמרא נשארת בספק איך יש לפסק את הפסוק "וישלח את נערי בני ישראל וכו'".
מספר צפיות: 2
דף ז עמוד א
* לשווי הראיון אין שיעור מקסימלי או מינימלי, אך חכמים קבעו שיעור מינימלי (מעה כסף).
* בשאר ימות הרגל יש מחלוקת אמוראים אם מותר או אסור להביא קרבן בכל פעם שנכנס לעזרה.

דף ז עמוד ב
* אנשים שריחם רע - פטורים ממצות ראיה.
* עולת ראייה - באה אפילו ביו"ט, ואינה באה אלא מן החולין, כי כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין.
מספר צפיות: 3
דף ח עמוד א
* לדעת ב"ה ניתן להביא שלמי חגיגה ממעשר שני המצורף לחולין (ונחלקו האמוראים אם הכוונה לצירוף מעות או בהמות).
* עבור שלמי שמחה יוצאים ידי חובה גם בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים אף בחלק שמקבלים מהקרבנות.

דף ח עמוד ב
* אין נושאין נשים במועד שנאמר 'ושמחת בחגך' ולא באשתך.
* אם לא הקריב ביו"ט ראשון את כל הבהמות שהפריש במפורש (ולא בסתם) לקרבן חגיגה - יקריב למחרת.
מספר צפיות: 7
דף ט עמוד א
* לקרבן חגיגה שאמורים להקריב ביו"ט ראשון של חג - יש תשלומין (למי שלא הקריב) בכל ימי החג.
* האמוראים נחלקו אם התשלומין הם תשלומין ליום הראשון או תשלומין זה לזה (והנפק"מ היא במי שהיה חיגר ביום הראשון והבריא למחרת).

דף ט עמוד ב
* מעוות לא יוכל לתקון - זה שביטל ק''ש/תפילה של שחרית/ערבית.
* חסרון לא יוכל להימנות - זה שנמנו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן.
* אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד.
* חזר הקב''ה על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות.
מספר צפיות: 10
דף י עמוד א
* במשנה נאמר ש'היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו', אך בגמרא מובאים 5 חכמים שחולקים וסוברים ש'יש להם על מה שיסמכו'.
* לדעת רב - מצוה שיהא אדם נשבע לקיים מצוה, כדי שימהר ויזדרז לקיימה.
* כוונת המשנה שדיני שבת הם כ'הררים התלויים בשערה' נאמרה בנוגע לכך שהחופר גומא בשבת ואין צריך אלא לעפרה פטור עליה.

דף י עמוד ב
* כוונת המשנה שחגיגות הם 'כהררים התלויים בשערה' נאמרה בנוגע לכך שכוונת הפסוק "וחגותם וכו'" מתייחס לקרבן חגיגה ולא לשמחה וחגיגה.
* בסוגיה מובאים 4 אפשרויות (ורק אפשרות מספר 2 נשארה למסקנה) להבנת המקרה שאליו התכוונה המשנה באומרה שמעילות הם 'כהררים התלויים בשערה'.
מספר צפיות: 10
דף יא עמוד א
* בברייתא מובא ש'נגעים - מקרא מרובה והלכות מועטות, אהלות - מקרא מועט והלכות מרובות'.
* במשנה נאמר ש'הדינין והעבודות הטהרות והטמאות ועריות יש להן על מה שיסמכו' - והגמרא מבארת בנוגע לאלו מקרים ספציפיים זה נאמר, כי הרי כל הנושאים הללו כתובים במפורש בתורה.

דף יא עמוד ב
* בגמרא מבואר שכוונת המשנה היא שאין דורשין בעריות לשלשה ולא במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו.
* גזל ועריות - נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להם.
מספר צפיות: 3
דף יב עמוד א
* 10 דברים נבראו ביום ראשון: שמים וארץ, תהו ובהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה.
* אור שברא הקב''ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב''ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן (וגנזו לצדיקים לעתיד לבא).
* ב10 דברים נברא העולם: בחכמה ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה ובגבורה בצדק ובמשפט בחסד וברחמים.
* ב''ש: שמים נבראו תחלה, ב''ה: ארץ נבראת תחלה, חכמים: זה וזה כאחת נבראו.

דף יב עמוד ב
* לדעת ריש לקיש יש 7 רקיעים (וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות) - והתפקיד של כל אחד מהם מפורט בגמרא.
* כל העוסק בתורה בלילה הקב''ה מושך עליו חוט של חסד ביום.
* כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים.
מספר צפיות: 9
דף יג עמוד א
* "כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות".
* אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו 5 דברים: שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש.
* אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים.
* זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין (לכאורה) דברי תורה.

דף יג עמוד ב
* כל שראה יחזקאל ראה ישעיה - למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך ולמה ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך (כי בן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה ואינו חש לספר).
* מלך שבחיות ארי מלך שבבהמות שור מלך שבעופות נשר ואדם מתגאה עליהן והקב''ה מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו.
* בזמן שאין בהמ''ק קיים - כביכול נתמעטה פמליא של מעלה.
מספר צפיות: 5
דף יד עמוד א
* לדעת ר' יונתן - כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך אחד.
* 18 קללות קילל ישעיה את ישראל (כלומר: נתנבא עליהן 18 פורעניות) ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם המקרא הזה: "ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד".
* אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו מהם בעלי אמנה (אנשים דוברי אמת) [-בדברי תורה, אך לא במשא ומתן].

דף יד עמוד ב
* מסופר על ר' אלעזר בן ערך שדרש במעשה מרכבה וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה.
* מסופר על ר' יהושע שדרש במעשה מרכבה ונתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע.
* 4 נכנסו בפרדס: בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע, אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום.
מספר צפיות: 7
דף טו עמוד א
* "אחר קיצץ בנטיעות" – הגמרא מספרת כיצד זה קרה, ומספרת באריכות אודותיו בתקופה שלאחר מכן ועד לאחר מותו.
* יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מ"אחר".
* דברי תורה קשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז ונוחין לאבדן ככלי זכוכית.
* מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה.

דף טו עמוד ב
* אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו (אך גדול היודע ליזהר שלא ילמד ממעשיו - רשאי).
* ת"ח אע"פ שסרח - אין תורתו נמאסת.
* ר' מאיר למד מ"אחר" כי 'רמון מצא – תוכו אכל קליפתו זרק'.
* אמרו עליו על "אחר" בשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו.
מספר צפיות: 3
דף טז עמוד א
* כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה (אם יכול לכוף את יצרו).
* המסתכל בג' דברים עיניו כהות: בקשת ובנשיא ובכהנים.
* במשנה מובאת המחלוקת הראשונה שהיתה בחכמי ישראל - האם מותר או אסור לסמוך על הבהמה ביו"ט.

דף טז עמוד ב
* לדעת חכמים: יהודה בן טבאי היה אב ב''ד ושמעון בן שטח היה נשיא, ור' מאיר סובר הפוך.
* "יצא מנחם" (כך מובא במשנה) - להיכן יצא? אביי: יצא לתרבות רעה, רבא: יצא לעבודת המלך.
* לעולם אל תהא שבות קלה בעיניך שהרי סמיכה אינה אלא משום שבות ונחלקו בה גדולי הדור.
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר