דף מט עמוד א * במשנה בתחילת הפרק נאמר שאין טומנים בערב שבת "ולא בתבן ולא בזגין ולא במוכין ולא בעשבין בזמן שהן לחין" - והגמרא מתלבטת האם הכוונה ללחין מחמת עצמן או מחמת דבר אחר. * תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים - לדעת אביי: שלא יפיח בהן, לדעת רבא: שלא יישן בהן. * הגמרא מבארת מדוע אלישע נקרא "בעל כנפים". * כנסת ישראל נמשלה ליונה - מה יונה כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצות מגינות עליהן. * במשנה נאמר שהשלחין מותרין בטלטול, והגמרא מתבלטת אם מדובר בשלחין של בעל הבית או אף של אומן. דף מט עמוד ב * הגמרא מביאה מחלוקת תנאים אם עורות של אומן מותרים בטלטול. * אבות מלאכות ארבעים חסר אחת - לדעת רבי חנינא בר חמא: כנגד עבודות המשכן, לדעת רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא: כנגד 'מלאכה' 'מלאכתו' ו'מלאכת' שבתורה. * רב יוסף מסתפק איזה פסוק לא נחשב במנין של שלושים ותשע המלאכות המוזכרות בתורה - "ויבא הביתה לעשות מלאכתו" או "והמלאכה היתה דים".
דף נא עמוד א * לדעת שמואל: מותר להטמין בשבת את התבשיל הצונן כדי לשמור על צינתו שלא יתחמם, ומותר אף להטמין תבשיל צונן שבדרך כלל דרכו להטמין אותו כדי לחממו. * רבי סבר בתחילה שאסור להטמין את הצונן, אך חזר בו לאחר ששמע שרבי יוסי מתיר. * לדעת רב: כל שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי נכרים. * אם הטמין בערב שבת בדבר שאינו מוסיף הבל, מותר בשבת להוסיף כיסוי נוסף. * אם פינה בשבת את המים החמים ממיחם למיחם אחר, מותר להטמין את המיחם השני בדבר שאינו מוסיף הבל. דף נא עמוד ב * אסור לרסק בשבת שלג או ברד בשביל שיזובו מימיו, אבל מותר לתת לתוך הכוס (של יין) או לתוך הקערה. * פרק חמישי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדברים שמותר לבהמה לצאת בהם בשבת ובדברים שאסור. * התנאים נחלקו אם שמירה יתירה של בהמה נחשבת למשא או לא.
דף נה עמוד א * רבי זירא אמר לרבי סימון שהוא חייב להוכיח את אנשי ראש הגולה על מעשיהם אף שהם לא מקבלים תוכחה. * מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב"ה וחזר בה לרעה חוץ ממקרה אחד המתואר בנבואת יחזקאל (שהיו צריכים להוכיח ולא הוכיחו). * חותמו של הקב"ה אמת. * האמוראים נחלקו מאימתי תמה זכות אבות: מימות הושע בן בארי / מימי חזאל / מימי אליהו / מימי חזקיהו. * לדעת רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. דף נה עמוד ב * התנאים נחלקו אם משה ואהרן מתו בגלל חטאם או מתו ללא חטא. * ארבעה מתו בעטיו של נחש: בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד. * הגמרא הקשתה על רב אמי והוכיחה מברייתא שיש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון. * לדעת ר' יונתן: כל האומר ראובן חטא - אינו אלא טועה. * לדעת ר' יונתן: כל האומר בני עלי חטאו - אינו אלא טועה, ולדעת רב: רק פנחס לא חטא.