סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
מספר צפיות: 63
דף לו עמוד א
* לדעת רבי יהודה: מותר לטלטל שופר בשבת אך לא חצוצרה, לדעת רבי שמעון: הכל מותר, לדעת רבי נחמיה: הכל אסור.
* השמות של הדברים הבאים התחלפו זה בזה לאחר חורבן בית המקדש: חצוצרה ושופר, ערבה וצפצפה, פתורה ופתורתא, הובלילא ובי כסי, בבל ובורסיף.

דף לו עמוד ב
* המשנה הראשונה בפרק שלישי, המתחיל בעמוד זה, עוסקת בדיני שהייה וחזרה בכירה.
* לדעת חנניה: כל דבר שהוא מבושל כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה אע"פ שאינה גרופה וקטומה, והגמרא מתלבטת האם המשנה הראשונה בפרק היא כמותו.
* הגמרא מביאה הוכחה מהמשנה שהמשנה היא שלא כדעת חנניה, ובתחילת העמוד הבא הגמרא דוחה הוכחה זו.
מספר צפיות: 58
דף לז עמוד א
* הגמרא מביאה הוכחה מדברי רב שהמשנה הראשונה בפרק היא כדעת חנניה (הסובר שכל דבר שהוא מבושל כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה אע"פ שאינה גרופה), ודוחה הוכחה זו, ואח"כ מביאה הוכחה מברייתא שהמשנה לא כדעת חנניה ודוחה הוכחה זו.
* הגמרא מתלבטת אם מותר לסמוך קדירה לכירה שאינה גרופה וקטומה, ולמסקנה מכריעה שמותר.

דף לז עמוד ב
* אם קטם את הכירה וחזרה והובערה מאליה - משהין עליה חמין שהוחמו כל צרכן ותבשיל שבישל כל צורכו (ואפילו אם היו הגחלים שבכירה של רותם שהם חמים יותר משאר גחלים).
* לדעת רבי יוחנן: "מצטמק ויפה לו מותר" (=תבשיל שכבר התבשל כל צרכו, אלא שהוא מתכווץ מחמת מה שמוסיפים לבשלו וטעמו משתבח בכך - מותר להשהותו על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה), ורב ושמואל חולקים ואוסרים.
* הגמרא מפרטת דוגמאות של מאכלים שהם "מצטמק ורע לו".
מספר צפיות: 49
דף לח עמוד א
* השהה (בשוגג או במזיד) בערב שבת קדירה על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה ונגמר בישולה בשבת - נחלקו האמוראים (בדעת רבי חייא בר אבא) אם התבשיל מותר או אסור, והגמרא הקשתה מברייתא על הדעה שהתירה.
* עבר והשהה במזיד (וביאר המהרש"א שמדובר ב"אומר מותר") על כירה שאינה גרופה וקטומה - הגמרא מסתפקת אם התבשיל מותר.
* ביצים מצומקות - מצטמקות ויפה להן.

דף לח עמוד ב
* לדברי בית הלל המתירים להחזיר קדירה על גבי הכירה - מותר אפילו כשנוטלה ומחזירה ביום השבת.
* האמוראים נחלקו אם מותר להחזיר את הקדירות לכירה גם במקרה שהניחן על גבי הקרקע, ו/או כאשר אם נטלן מעל הכירה לא היתה דעתו להחזירן עליה.
* נחלקו האמוראים אם מותר לסמוך קדירה אצל התנור.
* כופח יש בו מקום הושבת קדרה אחת, כירה יש בה מקום הושבת שתי קדרות.
* עבר וגלגל (=צלה מעט) בשבת את הביצה בצד המיחם - חייב חטאת (כי נחשב לבישול גמור).
מספר צפיות: 36
דף לט עמוד א
* בישול בחמה בשבת - מותר לדעת כולם, בישול בתולדות האור - אסור לדעת כולם, בישול בתולדות חמה - מחלוקת חכמים ורבי יוסי.
* רבי יוסי מודה שאסור להטמין ביצה בחול ובאבק דרכים (שהם תולדות חמה) בשביל שתצלה - לדעת רבה: גזרה שמא יטמין ברמץ, לדעת רב יוסף: שמא יזיז עפר ממקומו.

דף לט עמוד ב
* רב חסדא לומד מהמעשה של אנשי טבריה, שהכניסו מבעוד יום סילון של צוננים לתוך חמי טבריה ואסרו להם חכמים להשתמש בהם, שנאסרה הטמנה בדבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום.
* להשתטף בשבת ממים שבקרקע - לדעת רבי מאיר: אסור בין בחמין (אף כשהוחמו בערב שבת) ובין בצונן, לדעת רבי שמעון: מותר בין בחמין (שהוחמו מערב שבת) ובין בצונן, לדעת רבי יהודה (וכך פוסק רבי יוחנן): בחמין אסור ובצונן מותר.
* להשתטף בשבת ממים חמים שבכלי (שהוחמו מערב שבת) - לדעת כולם אסור.
מספר צפיות: 42
דף מ עמוד א
* רחיצה בשבת בחמין שהוחמו מערב שבת - לדעת שמואל: מותר לרחוץ רק פניו ידיו ורגליו, לדעת רב: מותר לרחוץ כל גופו אבר אבר, לדעת רב לפי רבה: מותר לרחוץ כל גופו חוץ מאבר אחד.
* משרבו עוברי עבירה אסרו חכמים להזיע במרחץ בשבת.
* מי שעובר על דברי חכמים מותר לקרוא לו "עבריין".

דף מ עמוד ב
* מותר להתחמם כנגד המדורה ואח"כ להשתטף בצונן, אך להיפך אסור כי באופן זה הרי הוא מחמם את המים שעליו.
* מותר להביא קיתון של מים ולהניחו כנגד המדורה בשביל שתפיג צינתן של המים.
* ישנה מחלוקת אם בחימום שמן יש איסור בישול.
* שיעור שהיד סולדת בו הוא חום שכריסו של תינוק נכוית בו.
* כלי שני אינו מבשל.
* בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ובית הכסא (ואסור אף בלשון חול), אך להפריש מאיסור מותר.
* המבשל בחמי טבריה בשבת פטור אבל אסור וחייב מכת מרדות.
מספר צפיות: 47
דף מא עמוד א
* כל האוחז באמה ומשתין - כאילו מביא מבול לעולם.
* כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה - כאילו כופר בבריתו של אברהם.
* לדעת רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל - עובר בעשה, ור' זירא חולק.
* לדעת רב יהודה: דברים של חול - מותר לאומרם בלשון קדש.
* אכל ולא שתה - אכילתו דם וזהו תחילת חולי מעיים, אכל ולא הלך ד' אמות - אכילתו מרקבת וזהו תחילת ריח רע.
* הגמרא מבארת מהו מוליאר הגרוף (שמותר לשתות ממנו בשבת) ומהו אנטיכי (שאע"פ שגרופה אסור לשתות ממנה בשבת).

דף מא עמוד ב
* רב אדא בר אהבה ואביי נחלקו כיצד לבאר את המשנה (שבסוף עמוד א).
* רב אדא בר אהבה מעמיד את המשנה כשיטת רבי שמעון המתיר דבר שאינו מתכוין, ואביי מעמיד את המשנה כשיטת רבי יהודה האוסר.
* למסקנת הגמרא: רב ושמואל נחלקו במחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בדין דבר שאינו מתכוין.
מספר צפיות: 54
דף מב עמוד א
* שמואל סובר כרבי שמעון בדין דבר שאינו מתכוין (שמותר), וכרבי יהודה בדין מלאכה שאינה צריכה לגופה (שחייב).
* לא גזרו על "שבות" במקום שיש נזק לרבים, ולכן: קוץ ברשות הרבים - מוליכו פחות פחות מד' אמות, ובכרמלית אפילו הרבה.
* מובאות דעות שונות בנוגע לעירוב מים קרים בחמים בשבת.
* כלי ראשון, כל זמן שהוא רותח, גם אם אינו על האש - מבשל.

דף מב עמוד ב
* לדעת רבי יהודה: מותר לתת תבלין אף בכלי ראשון אם אין בו חומץ וציר.
* מובאות דעות שונות אם מותר לתת מלח בכלי ראשון ובכלי שני.
* מהמשנה באמצע העמוד ועד סוף הפרק עוסקות הסוגיות בדיני מוקצה בשבת.
* אין נותנין בשבת כלי תחת הנר לקבל בו את השמן.
* לדעת רב חסדא: אע"פ שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה, אבל כופה עליה כלי שלא תשבר, ומבאר רבה את טעמו שסובר שהצלה שאינה מצויה לא התירו והצלה מצויה התירו.
מספר צפיות: 57
דף מג עמוד א
* לדעת רב יוסף: הטעם של רב חסדא שאסר לתת כלי תחת התרנגולת לקבל את ביצתה הוא משום ש"מבטל כלי מהיכנו".
* לדעת רבי יצחק: כשם שאין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה, כך אין כופין עליה כלי בשביל שלא תשבר, כי לדעתו "אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת".

דף מג עמוד ב
* רב הונא (מבבל) סובר כרבי יצחק שאין כלי ניטל בשבת אלא לצורך דבר הניטל, ולכן אמר שאין עושין מחיצה למת רק בשביל מת.
* מת המוטל בחמה ורוצה להעבירו לצל - לדעת שמואל: הופכו ממטה למטה (כי מותר טלטול מן הצד לדעתו), ולדעת רב: מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו, אך לא הופכו ממטה למטה.
מספר צפיות: 64

דף מד עמוד א
* מותר השמן שבנר ושבקערה - אסור, ורבי שמעון מתיר.
* לדעת רבי יהודה אסור לטלטל מוקצה מחמת מיאוס ומוקצה מחמת איסור, לדעת רבי מאיר אסור לטלטל מוקצה מחמת איסור, לדעת רבי שמעון אסור לטלטל נר הדולק בשבת.
* לדעת רבי אליעזר ברבי שמעון: מותר ליהנות מן השמן הנמצא בנר דולק שהולך וכבה מעצמו.
* פמוט שהדליקו עליו בשבת - לדברי הכל אסור לטלטלו, ואם לא הדליקו עליו בשבת - לדברי הכל מותר לטלטלו.

דף מד עמוד ב
* לדעת רב: מטה שייחדה למעות: אם כבר הניח עליה בעבר מעות - אסור לטלטלה בשבת, ואם עדיין לא הניח עליה מעות - מותר לטלטלה בשבת.
* לדעת רב: מטה שלא ייחדה למעות: אם יש עליה מעות - אסור לטלטלה, ואם אין עליה מעות - מותר לטלטלה ובתנאי שלא היו עליה מעות בבין השמשות.
* עולא הקשה על דעת רב ממשנה במסכת כלים שממנה עולה שאם אין עליה מעות מותר לטלטלה אף אם היו עליה בבין השמשות, ומתרצת הגמרא שמשנה זו היא כדעת רבי שמעון הסובר שאין מוקצה, ואילו רב סובר כדעת רבי יהודה שיש מוקצה.

מספר צפיות: 53
דף מה עמוד א
* רב סובר כרבי יהודה שיש איסור מוקצה בשבת, ובשעת הדחק מיקל כרבי שמעון הסובר שאין איסור מוקצה בשבת ("כדי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק").
* רבי שמעון אוסר בדבר שהוקצה למצוה כל זמן המצוה משום איסור מוקצה.
* אין מוקצה לר' שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד.

דף מה עמוד ב
* הגמרא דנה בדעת רבי אם סובר שיש מוקצה או לא.
* רבי יוחנן לפי רבה בר בר חנה סובר שאין איסור מוקצה בשבת.
* רבי יוחנן לפי רב יצחק בר' יוסף סובר שיש איסור מוקצה בשבת.
* מנורה הניטלת בשתי ידיו - אסור לטלטלה בשבת, מנורה הניטלת בידו אחת - לדעת ריש לקיש: מותר לטלטלה, ולדעת רבי יוחנן: אסור לטלטלה.
מספר צפיות: 60
דף מו עמוד א
* בגמרא מבואר שמחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש היא אם מותר לטלטל מנורה קטנה שיש בה חיתוכין סביב לה.
* הגמרא מקשה על רבי יוחנן הסובר שהלכה כרבי יהודה בדין מוקצה, ומתרצת.
* רבי אבהו פסק כרבי שמעון שמותר לטלטל נר שכבה, אך החמיר לא לטלטל כאשר היה במקומו של רבי יוחנן בגלל שרבי יוחנן פסק כרבי יהודה שאסור לטלטל.
* רב יהודה רבה ורב יוסף פסקו כרבי שמעון שמותר לטלטל נר של שמן אחרי שכבה, אך נחלקו לגבי נר של נפט.

דף מו עמוד ב
* רב אויא הוכיח שדבר שיש עליו תורת כלי וראוי לשימוש כל שהוא - מותר לטלטלו.
* רבי שמעון מתיר את מותר השמן שבנר ושבקערה שדלקו בשבת כי אדם יושב ומצפה אימתי תכבה נרו.
* לדעת רבי שמעון אסור לטלטל נר דולק הואיל והנר השמן והפתילה נעשים בסיס לשלהבת שהיא דבר האסור (והגמרא דוחה את הטעם שהוא מפני שמא בשעה שאוחזה בידו ויטלטלה תכבה).
מספר צפיות: 45
דף מז עמוד א
* למסקנת הגמרא: ההיתר של רבי לטלטל מחתה עם האפר שלהן, היה במקרה שחשב מבעוד יום להשתמש באפר שלה, ולכן אינו מוקצה, והתיר לטלטלה אגב אותו האפר אף אם היו בה שברי עצים שהם מוקצה.
* להחזיר מטה של טרסיים בשבת - נחלקו האמוראים (והתנאים) אם מותר או חייב חטאת.

דף מז עמוד ב
* ניצוצות אין בהם ממש, ולכן מותר לתת כלי בשבת תחת הנר כדי לקבל את הניצוצות.
* אסור לתת מים לתוך הכלי שמניח תחת הנר כדי לקבל את הניצוצות, מפני שבכך מקרב את כיבויו, ולכן אסור לעשות כך אף בערב שבת גזירה שמא יעשה כך בשבת.
* פרק רביעי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדיני הטמנה בשבת.
* הגמרא מתלבטת אם אסור להטמין בערב שבת אף בגפת של שומשמין.
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ...
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר