מפעל הדף היומי
תולדות הדף היומי
תולדות מהר"ם שפירא
חשיבות לימוד הדף היומי
כתבות בענייני דף יומי
סיפורים אישיים
סיומי הש"ס
משנה יומית לדף היומי
לוח חודשי ללימוד
כלי עזר ללומד
מילונים - Dictionaries
מילון ארמי-עברי מקוון
ספר הערוך
אוצר לעזי רש"י
ראשי תיבות
מילונים נוספים
חכמים
תולדות חכמים מקוון
תנאים ואמוראים
גאונים וראשונים
אחרונים
מושגים ומונחים
מושגים הלכתיים מקוון
מונחים תלמודיים מקוון
כללים ומונחים תלמודיים
מידות ושיעורים
מחשבון מידות ושיעורים
מידות ושיעורים
מפות
צורת/טקסט הדף
טקסט גמרא מנוקד
טקסט וביאור באנגלית
חיפוש בש"ס
נוסחאות וגירסאות
צמחים ובעלי חיים בדף
תמונות תלת מימד
Animated Talmud Introduction
טבלאות מעקב
תזכורת יומית
שיעורים ברחבי הארץ
מצא חברותא!
שו"ת בנושא הדף היומי
סיום מסכת
הדרכה בלימוד
קביעות בלימוד
שאלות כלליות
סיום מסכת
כללי
סיומים למסכתות
ספרים
שיעורי שמע / וידאו
ספריית שיעורי שמע ווידאו
אתרי שיעורים
קישורים לאתרי דף יומי
ספריה וירטואלית
ספריה וירטואלית
מאגר ספרים
פורום הדף היומי
כניסה
הרשמה
איזו "בבא" הכי קשה?
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
קשות באותה המידה
הצבעה
תוצאות
חיפוש מתקדם
פורטל הדף היומי
>
הדף בקצרה
מסכת:
כל המסכתות
ברכות
שבת
עירובין
פסחים
שקלים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
עבודה זרה
הוריות
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
קנים
תמיד
מדות
נידה
מדף:
עד דף:
טקסט חופשי:
•
שבת דף כו
מספר צפיות: 61
דף כו עמוד א
* אסור להדליק אף ביום חול בטבל טמא (כי התורה אסרה אותו בהנאה) ובנפט לבן (מפני הסכנה).
* בברייתא מובאות דעות תנאים שונות לגבי השמנים שמותר ושאסור להדליק בהם.
* לדעת רבי שמעון בן אלעזר מותר לסכך את הסוכה בכל דבר היוצא מן העץ חוץ מפשתן.
דף כו עמוד ב
* לדעת תנא דבי רבי ישמעאל: אין קבלת טומאה בשאר בגדים חוץ מצמר ופשתן.
* אביי סובר שרבי שמעון בן אלעזר סובר כמו תנא דבי רבי ישמעאל, ורבא חולק וסובר שרבי שמעון בן אלעזר סובר שבשיעור של שלושה על שלושה טפחים יש קבלת טומאה בשאר בגדים.
* הגמרא מבררת את המקור לכך שבגד צמר ופשתים בשיעור שלוש על שלוש אצבעות מיטמא בנגעים (לדעת כולם).
•
שבת דף כז
מספר צפיות: 51
דף כז עמוד א
* הגמרא מבררת את המקור לדעת רבי שמעון בן אלעזר לפי רבא, הסובר שיש דין קבלת טומאה בשאר בגדים כשיש בהם שלושה על שלושה טפחים.
* אביי מביא "תנא דבי רבי ישמעאל" החולק על "תנא דבי רבי ישמעאל" שבעמוד הקודם, וסובר שכל מיני בגדים (ולא רק צמר ופשתים) נטמאים משרצים.
* לפי האפשרות הראשונה בגמרא: רבא חזר בו משיטתו בעמוד הקודם וסובר שגם רבי שמעון בן אלעזר וגם תנא דבי רבי ישמעאל סוברים שבשאר טומאות (חוץ מנגעים) יש דין טומאה בשאר בגדים כשיש בהם שלושה על שלושה טפחים.
דף כז עמוד ב
* לדעת רב נחמן בר יצחק: כוונת תנא דבי רבי ישמעאל (שבדף הקודם) ללמד שרק בגדים מצמר או פשתן הם בכלל 'בגד' וחייבים בציצית.
* כסות לילה - פטורה מציצית, כסות סומא - חייבת בציצית.
* אביי סובר שרבי שמעון בן אלעזר וסומכוס סוברים שדבר המיטמא בנגעים, אף שאינו מקבל שאר טומאות, אין מסככים בו.
•
שבת דף כח
מספר צפיות: 55
דף כח עמוד א
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהיוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אוהלים אלא פשתן.
* רבי אלעזר התלבט אם עור בהמה טמאה נטמא בטומאת אוהל.
* לדעת רב יוסף: ה"תחש" מין טהור היה, ועור בהמה טמאה אינו נטמא בטומאת אוהל.
* לדעת רבא: עור בהמה טמאה נטמא בטומאת אוהל.
דף כח עמוד ב
* שי"ן של תפילין, תפילין מרובעות, נכרכות בשערן ונתפרות בגידן, רצועות שחורות - הלכה למשה מסיני.
* תחש שהיה בימי משה - בריה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא, וקרן אחת היתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז.
* רבי אליעזר ורבי עקיבא נחלקו אם חתיכת בגד שקיפלה מועיל הקיפול לבטלה מתורת כלי ושוב אינה מקבלת טומאה, ולעניין הדלקה אם מדליק בה ביו"ט שחל להיות בע"ש וקיפלה לפני יו"ט נחלקו אם נחשב שמדליק בשבר כלי שנשבר ביו"ט.
* המדליק נר לשבת צריך שידליק ברוב הפתילה היוצא מהנר.
•
שבת דף כט
מספר צפיות: 64
דף כט עמוד א
* רבא מבאר שהטעם לכך שרבי אליעזר אוסר להדליק בפתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה הוא בגלל שסובר שאין להדליק בפתילה שאינה מחורכת.
* רב יהודה בשם רב מביא שלושה מקרים בהם נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון בנוגע לדין נולד, והגמרא מבארת את הצורך שבהבאת שלושה מקרים.
* עצים שנשרו מן הדקל לתנור ביום טוב - מרבה עצים מוכנין ומסיקן.
דף כט עמוד ב
* רב המנונא מבאר (מסוף העמוד הקודם) שמחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא (במשנה בעמוד הקודם) היא במקרה שהדליקו בבגד הפחות משלושה טפחים ומדובר בבגד שתלאו במגוד או הניחו אחורי הדלת ויחדו לתשמיש גרוע ואח"כ קיפלו להשתמש בו כפתילה.
* לדעת ת"ק: לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת, ובגמרא מובא שאם בעל הבית חיבר את השפופרת לנר בסיד ובחרסית מותר.
* רבי ירמיה רבה ועולא נחלקו אם מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בדין גרירת ספסל בשבת היא בספסל גדול (שלא אפשר לטלטלו אלא בגרירה) או קטן.
•
שבת דף ל
מספר צפיות: 69
דף ל עמוד א
* הגמרא מבארת שהמשנה (בסוף העמוד הקודם) עוסקת בחולה שיש בו סכנה ומותר לכבות את הנר בעבורו לכתחילה.
* לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות שכיון שמת בטל מן התורה ומן המצות ואין להקב"ה שבח בו.
* "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות.
* כשחטאו ישראל במדבר עמד משה לפני הקב"ה ואמר כמה תפלות ותחנונים לפניו ולא נענה, וכשאמר "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" מיד נענה.
* כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה, ורק כאשר ביקש בזכות דוד אביו נפתחו השערים.
דף ל עמוד ב
* הגמרא מספרת על מיתתו של דוד המלך (שהיתה בשבת).
* בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו? - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה.
* טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעולם הזה משחוק שמשחק הקב"ה על הרשעים בעולם הזה.
* אין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה.
* כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר - תכוינה.
* אף ספר משלי בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה.
* עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת.
* לעולם יהא אדם ענוותן כהלל, ואל יהא קפדן כשמאי.
•
שבת דף לא
מספר צפיות: 57
דף לא עמוד א
* בברייתא מסופר על אדם שהתערב עם חברו וניסה להקניט את הלל בתמורה לארבע מאות זוז, אך לא הצליח.
* בגמרא מובאים שלושה מעשים של שלושה נכרים שבאו לשמאי וביקשו שיגייר אותם בתנאים מסויימים (אחד ביקש שיגייר אותו על מנת שילמד תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה, אחד ביקש שיגייר אותו על מנת שילמד אותו כל התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת, ואחד ביקש שימנו אותו לכהן גדול) - ובמעשה הראשון שמאי גער בו והוציאו בנזיפה, ובשני המעשים האחרים שמאי דחף אותם באמת הבניין, ובאו כולם אח"כ לפני הלל והלל גייר אותם ומצא את הדרך להסתדר עם התנאים שלהם.
* מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך - זו היא התורה כולה, והשאר זהו פירושה.
* "והיה אמונת עתיך" וגו' - ריש לקיש מוצא בפסוק זה אסמכתא לששה סדרי משנה.
* בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפו"ר, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר - אך הכי חשוב זה יראת ה'.
דף לא עמוד ב
* הגמרא מביאה כמה מימרות נוספות המדגישות את חשיבות יראת שמים.
* אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד.
* מי שחטא מעט - אל ימשיך לחטוא עוד
* בגמרא מובאות שתי דעות כיצד לבאר את סברת רבי יוסי שבמשנה (כט עמוד ב), הסובר שהמכבה את הנר מפני שחס על הנר או השמן פטור, וכשחס על הפתילה חייב.
•
שבת דף לב
מספר צפיות: 86
דף לב עמוד א
* הגמרא מביאה כמה תשובות שנאמרו בדרך משל כדי לענות על השאלה מדוע נשים נענשות (על נדה חלה והדלקת הנר) דוקא בשעת לידתן.
* לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושים לו נס, ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו.
* לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר.
* אלו הן פרקליטין של אדם (בבית דין של מעלה): תשובה ומעשים טובים.
* בעוון שני דברים עמי הארצות מתים: על שקורין לארון הקודש "ארון", ועל שקורין לבית הכנסת "בית עם".
דף לב עמוד ב
* בעוון נדרים מתה אשה של אדם.
* בעוון נדרים בנים מתים כשהן קטנים.
* סיבת מיתת בנים - בעוון מזוזה / גם בעוון ביטול תורה / בעוון ציצית.
* כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאות עבדים.
* בגמרא מפורטים העונשים הבאים על: שנאת חינם, אי הפרשת חלה, ביטול תרומות ומעשרות, גזל.
•
שבת דף לג
מספר צפיות: 69
דף לג עמוד א
* בגמרא מפורטים העונשים הבאים על: עוון עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין וביטול תורה, עוון שבועת שוא ושבועת שקר וחילול השם וחילול שבת, עוון שפיכות דמים, עוון גלוי עריות ועבודת כוכבים ואי השמטת שמיטין ויובלות,.
* בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות.
* הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפי' חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה.
* כל המנבל את פיו - מעמיקין לו גיהנם.
דף לג עמוד ב
* נחלקו הדעות בעוון מה באה אסכרה: בעוון לשון הרע / בעוון אכילת טבל / בעוון ביטול תורה.
* בזמן שהצדיקים בדור - צדיקים נתפסים על הדור, אין צדיקים בדור - תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור.
* הגמרא מספרת מדוע נקרא רבי יהודה ברבי אלעאי "ראש המדברים בכל מקום".
* רבי יהודה שיבח את מעשיהם של רומי, רבי יוסי שמע ושתק, ורבי שמעון בן יוחאי אמר שאין לשבח אותם כי עשו הכל לצורך עצמם.
* לאחר שמלכות רומי גזרה מיתה על רבי שמעון, הלך רבי שמעון ובנו והתחבאו במערה שתים עשרה שנה, ואח"כ חזרו למערה ונשארו שם שנים עשר חודשים נוספים.
•
שבת דף לד
מספר צפיות: 53
דף לד עמוד א
* הגמרא מבררת את המקור לנאמר במשנה ש"שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר".
* בבין השמשות אסור לערב עירובי תחומין (תוס': לכתחילה), אך מותר לערב עירובי חצרות.
* אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה - גזירה שמא ירתיח.
דף לד עמוד ב
* אין טומנין בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום - גזירה שמא יחתה בגחלים.
* שלושה תנאים נחלקו מתי הוא זמן בין השמשות.
* לענין טומאת זב מחמירים בזמן בין השמשות ודנים כאילו יש בו מן היום ומן הלילה.
* רבה ורב יוסף נחלקו בדעת רבי יהודה אם משך זמן בין השמשות הוא שלושת רבעי מיל או שני שלישי מיל.
•
שבת דף לה
מספר צפיות: 46
דף לה עמוד א
* לדעת רבה: כוורת בגודל שני כורים מותר לטלטל בשבת, ובגודל שלושה כורים אסור, לדעת רב יוסף: בגודל שלושה כורים מותר, ובגודל ארבעה כורים אסור.
* הרוצה לראות בארה של מרים - יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים.
* בין השמשות שלפי דעת רבי יוסי מתחיל לאחר שמסתיים בין השמשות שלפי דעת רבי יהודה.
* בנוגע לזמן בין השמשות רבי יוחנן פוסק להלכה כדעת רבי יהודה לענין שבת וכדעת רבי יוסי לענין תרומה.
דף לה עמוד ב
* העושה מלאכה בבין השמשות של ערב שבת ושל מוצאי שבת (בהעלם אחד) - חייב חטאת ממה נפשך.
* הברייתא מפרטת את שש התקיעות שהיו תוקעים בערב שבת ("ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות" וכו').
* מקום צנוע יש לו לחזן הכנסת בראש גגו ששם מניח שופרו לאחר שתוקע, לפי שאין מטלטלין בשבת לא את השופר ולא את החצוצרות.
•
שבת דף לו
מספר צפיות: 70
דף לו עמוד א
* לדעת רבי יהודה: מותר לטלטל שופר בשבת אך לא חצוצרה, לדעת רבי שמעון: הכל מותר, לדעת רבי נחמיה: הכל אסור.
* השמות של הדברים הבאים התחלפו זה בזה לאחר חורבן בית המקדש: חצוצרה ושופר, ערבה וצפצפה, פתורה ופתורתא, הובלילא ובי כסי, בבל ובורסיף.
דף לו עמוד ב
* המשנה הראשונה בפרק שלישי, המתחיל בעמוד זה, עוסקת בדיני שהייה וחזרה בכירה.
* לדעת חנניה: כל דבר שהוא מבושל כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה אע"פ שאינה גרופה וקטומה, והגמרא מתלבטת האם המשנה הראשונה בפרק היא כמותו.
* הגמרא מביאה הוכחה מהמשנה שהמשנה היא שלא כדעת חנניה, ובתחילת העמוד הבא הגמרא דוחה הוכחה זו.
•
שבת דף לז
מספר צפיות: 66
דף לז עמוד א
* הגמרא מביאה הוכחה מדברי רב שהמשנה הראשונה בפרק היא כדעת חנניה (הסובר שכל דבר שהוא מבושל כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה אע"פ שאינה גרופה), ודוחה הוכחה זו, ואח"כ מביאה הוכחה מברייתא שהמשנה לא כדעת חנניה ודוחה הוכחה זו.
* הגמרא מתלבטת אם מותר לסמוך קדירה לכירה שאינה גרופה וקטומה, ולמסקנה מכריעה שמותר.
דף לז עמוד ב
* אם קטם את הכירה וחזרה והובערה מאליה - משהין עליה חמין שהוחמו כל צרכן ותבשיל שבישל כל צורכו (ואפילו אם היו הגחלים שבכירה של רותם שהם חמים יותר משאר גחלים).
* לדעת רבי יוחנן: "מצטמק ויפה לו מותר" (=תבשיל שכבר התבשל כל צרכו, אלא שהוא מתכווץ מחמת מה שמוסיפים לבשלו וטעמו משתבח בכך - מותר להשהותו על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה), ורב ושמואל חולקים ואוסרים.
* הגמרא מפרטת דוגמאות של מאכלים שהם "מצטמק ורע לו".
דף:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
...
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי |
אודות
|
צור קשר
|
הוספת תכנים
|
רשימת תפוצה
|
הקדשה
|
תרומות
|
תנאי שימוש באתר
|
מפת האתר