דף יא עמוד א
* הטעם לכך שפרשת רוצחים נאמרה בלשון עזה ("וידבר") - נחלקו רבי יהודה וחכמים אם זה בגלל שלא הפרישם מיד לאחר שחלקו את הארץ עד שנאמר לו מפי הקב"ה או בגלל שזו מצוה הכתובה בתורה.
* "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים" - נחלקו רבי יהודה ורבי נחמיה אם הכוונה היא לשמונה פסוקים אחרונים שבתורה או הכוונה היא לערי מקלט.
* ספר תורה שתפרו בפשתן - נחלקו רבי יהודה ורבי מאיר אם כשר או פסול.
* המשנה מבארת מתי חוזר הרוצח בשגגה מעיר המקלט לביתו, והגמרא מביאה את המקור לכך.
* קללת חכם אפילו בחנם היא באה.
* קללת חכם אפילו על תנאי היא באה.

דף יא עמוד ב
* נידוי על תנאי צריך הפרה.
* כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר עצמותיו של יהודה היו מגולגלות בארון עד שעמד משה וביקש עליו רחמים.
* נגמר דינו של רוצח בשגגה ומת הכהן הגדול (לפני שגלה הרוצח לעיר מקלט) - אינו גולה לעיר מקלט (והגמרא מבארת את המקור לכך).
* אם עד שלא נגמר דינו של הרוצח בשגגה מת הכהן הגדול ומינו אחר תחתיו ולאחר מכן נגמר דינו - חוזר במיתתו של שני (והגמרא מבארת את המקור לכך).
* נגמר דינו של רוצח בשגגה ומת - מוליכים את עצמותיו לעיר המקלט.
* מת הרוצח בשגגה (שגלה לעיר מקלט) ואחר כך מת הכהן הגדול - מוליכים עצמותיו של הרוצח על קברי אבותיו.
* נגמר דינו של הרוצח בשגגה ונעשה הכהן הגדול בן גרושה או בן חלוצה - נחלקו האמוראים אם דינו כמו רוצח שנגמר דינו ומת הכהן הגדול (שאינו גולה) או דינו כמו רוצח שנגמר דינו בלא כהן גדול (גולה לעיר מקלט ואינו חוזר משם לעולם).

דף יב עמוד א
* המזבח קולט את הרוצח שעולה על גגו של מזבח (ולא את מי שרק תופס בקרנותיו של המזבח), ורק מזבח שבבית המקדש קולט, ולפי אביי אינו קולט אלא רק לכהן העומד שם ועבודה בידו (ובכל הדברים הללו טעה יואב).
* ערי מקלט לא ניתנו ללויים הדרים בהם לקבורה.
* הרוצח בשגגה אינו רשאי לדור בתחום של עיר המקלט, ואפילו לא במחילות שתחת קרקע התחום.
* רוצח שיצא מעיר מקלט - רבי יוסי הגלילי: מצוה ביד גואל הדם להרוג אותו, רבי עקיבא: רשות, רבי אליעזר: אסור לו להרוג אותו ואם הרגו חייב מיתה. (והגמרא מביאה את טעמי המחלוקת).
* רוצח שיצא בשוגג מעיר מקלט - נחלקו התנאים אם רשאי גואל הדם להורגו.
* אין אדם רשאי להכות את אביו אף באופן שיש מצוה בהכאה זו.

דף יב עמוד ב
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם) דנה בדעת חכמים ובדעת רבי יהודה האם הולכים "לפי הנוף" או "לפי העיקר" בנוגע למעשר שני ובנוגע לערי מקלט.
* משה נתבשר שעוד בחייו יזכה למצוה זו של הבדלת שלוש ערי מקלט.
* בן לוי הדר בעיר מקלט, שהרג אדם בשגגה, גולה לעיר מקלט אחרת, אך אם גלה באותה העיר משכונה לשכונה זה גם בסדר.