....
ולכן - "פעמים שלא היו בקיאים בפסוקים" (התוס' שהבאת ממסכת בבא בתרא דף קיג עמוד א ד"ה תרוויהו") - ולעיתים מאיזה שהוא טעם אנושי לא ידעו להשיב או טעו - ואין זה פוגם ח"ו בדעתם הקדושה שהרי היא כנתונה מפי עליון. ואדרבא, הבה ונראה את המעלה הגדולה של חז"ל שלא הסתירו מאיתנו את שכחתם וטעויותיהם (וזה לא כבני אנוש ...).
(אגב מעניין אם מצויין באיזה מקום באיזו בקיאות מדובר בתוס': בטעמים? בפיסוק? בבע"פ?).

לקט קטן:

פני יהושע מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א
"בגמרא תנו רבנן העוסקים במקרא מדה ואינו מדה. וקשה דהא אמרינן בפ"ק דקידושין [ל' ע"א] לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד ולפי המסקנא דהכא מסיק שרוב לימוד האדם יהא בתלמוד, וראיתי שמהרש"א בחדושי אגדות הביא מה שכתב הרמב"ם (בפ"א מהלכות ת"ת הי"א) דהא דלעולם ישליש היינו בתחלת לימודו של אדם אבל מכאן ואילך עיקר עסקו יהיה בתלמוד"

רשב"ם בראשית פרק לז פסוק ב (דברי הרשב"ם מובאים אומנם על המפרשים).
"אלה תולדות יעקב - ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבנו שלמה [רש"י, י.ק.] אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים:..."


וברוך המצטרף לבית המדרש הפתוח לכתחילה...ל כ ו ל ם... (עפ"י מה שהבאת "...אמר רבי: יכנסו הכל" )