הגמרא מאריכה לדון במימרתו של רבי יוסי הנראית ככתב חידה ודוחה כמה הצעות הסבר עד שמגיעה למסקנה ונעזרת אף בהסבר מא"י ( רבין ). וזה אינו המקרה היחידי. מדוע נקטו החכמים לשונות סתומות וחידתיות כאלו למרות שידעו שהדבר יעורר קשיים בהבנת דבריהם ?! מה התועלת מכך חוץ מחידוד המוח - האם הצר שווה בנזק האפשרי של אי הבנה ?
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום