מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא בעניין מכשירי מצוה בשבת לא היתה קיימת כלל בתקופת בית שמאי ובית הלל או שהיתה קיימת אך לא היה עדיין פסק הלכה מקומי כלשהו ? אם היתה קיימת, מדוע לא נמנתה בין המחלוקות בהן בית שמאי מקילים ובית הלל מחמירים ? מדוע צפה ועלתה יותר בימי תנאים אלו ?
כיצד זה לא הביאה לאלימות או לפירוד יותר בין החולקים הרי חילול שבת היא מהעבירות החמורות ולדעת המחמירים עלולים היו המקילים להיראות כמחללי שבת ?
האם יתכן שמוהל מ'בית הלל' מל בשבת לאחר שהכינו לו את ה'ציוד' למילה בשבת כבית שמאי ?
( כמובן שאלות דומות יש לשאול לגבי מחלוקת רבי יוסי ורבנן לגבי עוף בחלב והרי זה צריך היה לגרום לפירוד כי המחמירים לא יכלו לאכול אצל המקילים וכדו' )
יכול להיות שלא היתה קיימת מגמה של יצירת אגודות אגודות אך הרי הדברים נוצרים מאליהם עקב מחלוקות בעניינים חמורים ?
ובכלל, האם לא זה הרקע להיווצרות חבורות ה'חברים' שאולי לא התבדלו רשמית מעמי הארץ אבל מעשית היו נבדלים מאד וחיו בעצם בקהילות נפרדות, ובעצם קדמו להם הכהנים שהקפידו על טהרה וכדו'. מי שרוצים ליפות את המציאות מייפים והשאלה היא מה היה במציאות ובפועל.