"אמר מר לא יצא הזב בכיס שלו ולא עזים בכיס שבדדיהן והתניא יוצאות עזים בכיס שבדדיהן אמר רב יהודה לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתנן העזים יוצאות צרורות רבי יוסי אוסר בכלן חוץ מן הרחילות הכבונות ר' יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא ליחלב".

הגמרא מעירה שיש סתירה בין ברייתות.
במקום אחד משמע שמותר להוציא בהמה עם כיס שבדדיה, ובמקום אחר משמע שאסור. 
רב יהודה מתרץ: זה אותו תנא, ומדובר בשני אופנים שונים. כשמהודק - מותר, כשרופף - אסור.
רב יוסף מתרץ: מדובר בכיס מהודק, ונחלקו הדעות. לפי ת"ק - מותר, ולפי ר' יוסי - אסור.

כעת הגמרא מביאה את דעת ר' יהודה. 
ר' יהודה מתיר לבהמה לצאת עם כיס - כשמדובר בכיס מהודק, אך כאשר הכיס לא מהודק - אסור משום משוי (מצטבר שם חלב). 

השאלה שלי היא: הרי זה פשוט שאסור לצאת עם כיס מלא בחלב - גם לפי ת"ק שהתיר! 
מה בא ר' יהודה להשמיענו?