בבא מציעא ה' א'

"אמר לך כתיב הוא וכתיב זה חד למודה מקצת הטענה וחד להעדאת עדים דפטור"

אני מצטט משוטנשטיין:
"יכול התנא של הברייתא לומר לך :כתיב בפסוק "הוא" וכתיב בו גם "זה",על אף שכל אחד מהלשונות האלה לבדו יש למשמעות הודאה במקצת,ולכן יש לומר שאחד מהלשונות בא לעצם דין מודה במקצת הטענה,ואחד מהם בא למעט העדאת עדים במקצת הטענה ...יש ייתור לשון בפסוק זה והוא נדרש למעט עדאת עדים במקצת מחיוב שבועה"

גם אם יש ייתור לשון,שהרי יכול היה לכתוב בפסוק "אשר יאמר כי זה",לא הבנתי כיצד הדבר מצביע על מיעוט עדים במקצת לחיוב שבועה?

מקווה שהובנתי..

תודה רבה!