משום מה נוטים להתעלם ולשכוח שסדר המאורעות בתחילת חודש מנחם אב של שנת הארבעים לצאת בנ"י ממצרים היה עמוס מאד.
בר"ח נפטר אהרן ומשרע"ה ישב עליו שבעה. ממש באותם ימים תקפו העמלקים את המחנה ובעקבות זה נסעו העם וברחו 7 או 8 מסעות לאחור עד מוסרה, ומן הסתם רק לקראת ט באב הגיעו לשם, ואז פרצה שם מלחמת אחים נוראה, שאינה נזכרת במפורש במקרא אבל חז"ל כתבו עליה בתלמוד ובמדרשים, שכתוצאה ממנה 'נמחקו' מישראל כמה וכמה משפחות - כפי שרואים במניין פרשת פינחס ( ואינני נכנס לפרטי העניינים כי אכמ"ל ) וכבר עמדו על כך פרשני המקרא. ברור שמשרע"ה לא מנע את הבריחה ואת מלחמת האחים ואולי דווקא עמד במובן מסוים מאחוריה ( שהרי שבט לוי היה מעורב בה וכמה משפחות ממנו נחסרו בפרשת פינחס ). אם כן יש לומר שגם מלחמה זו נסתיימה לקראת טו באב ואז 'פסקו מתי מדבר' ובעצם נרמז בזה שגם מתי אותה מלחמה, אך העדיפו להסתיר מלחמת אחים זו ולא ציינוה במפורש.
למי שלא שם לב, במלחמה זו מי שהותקף היה שבט בנימין שישבו בפינה הצפון מערבית של מחנה ישראל משם באו העמלקים, ולכן הם היו הנפגעים העיקריים, וכיון שכנראה לא מיד באו לעזרתם, והזכיר הדבר את מה שקרה בפרשיות מקץ ויגש, נוצרה עוינות מחודשת בקרב השבטים שהביאה הן לבריחה והן למלחמה. ויעויין היטב מי השבטים שהיו מעורבים במלחמה שמהם נשמדו משפחות והיכן ישבו במחנה ומי עזר למי. אכמ"ל. השפעת עוינות זו לא נעלמה משנסתיימה המלחמה והחלו לנסוע לעבר הירדן להיכנס לארץ אלא המשיכה מתחת לפני השטח עד מלחמת הפילגש בגבעה ( שמי שיעיין בה היטב יגלה את כל ההשפעה עליה מזה ).
אפשר לראות אפוא שטו באב כיו"ט לישראל משקף בעיקר סיום למלחמות אחים יותר מאשר אהבת אחים ומרבית המימרות בנוגע אליו אכן נוגעות לעניין זה של אחדות העם כסיבה ליו"ט. אפילו סיום הבאת עצי הקרבן קשורה דרך הפטרת ויגש.
אם כן טו באב משקף את אחדות העם לשבטיו וההשלמה ביניהם ויוהכ"פ את ההשלמה עם הקב"ה.
ובאמת גם הקב"ה לא היה מוכן 'להשלים' עם ישראל דרך משרע"ה עד שכלו מתי מדבר והמלחמת אחים ולא דבר איתו על נסיעה לארץ כנען עד אז ואם כן הא בהא תליא.
גם המאורעות בתקופת בית ראשון הקשורים בטו באב הם המשך לעניינים אלו כמובן בפשטות ולא באתי לחדש אלא לעורר את תשומת הלב למי שלא שם לב ויעיינו המעוניינים בעומק ורוחב הדברים וקטונתי מלהאריך.