1] המחלוקות במשנה, עניינם, שכל החכמים מסכימים שפרק הזמן המינימלי מהמולד [האמיתי] עד שאפשר לראות את הלבנה בחידושה, משתנה מחודש לחודש, לפי התנאים האסטרונומיים. ובשני המקרים שבמשנה, הייתה מחלוקת בחישוב פרק הזמן הזה. לפי ר''ג - קצר יותר, ולפי החכמים שחלקו עליו - ארוך יותר. ולכן, לפי ר''ג, בזמן שהעדים אמרו שהם ראו בו את הלבנה בחידושה, כבר היה אפשר לראותה, ולכן הוא קבל את עדותם. ולפי החכמים שחלקו עליו, עדיין לא עבר מספיק זמן, ולכן לא קבלו את עדותם.
2] אמר ר''ג לחכמים: מקובלני מבית אבי אבא, שפעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה. נראה, שהפירוש, שמרחק הירח מכדור הארץ משתנה. וכשהוא במסלולו קרוב יותר לכדור הארץ, הוא בא בדרך קצרה יותר מנקודה לנקודה ביחס לארץ. ובמשנה, נחלקו ר''ג וחכמים מה היה מרחק הירח מהארץ בשעות שלאחר המולד. לפי ר''ג , קרוב יותר, ולפי חכמים, רחוק יותר. וההסבר, שהמדד העיקרי לחישוב פרק הזמן המינימלי מהמולד לזמן שכבר אפשר לראות בו את הלבנה בחידושה, תלוי בהתרחקות הירח מהשמש, לפי מראה עינינו. וזה תלוי בשני דברים: 1] מהירות הירח במסלולו בהתרחקותו מהקו שבין כדוה''א לשמש, שבו הוא היה בזמן המולד. 2] קרבתו או ריחוקו היחסי מכדור הארץ. ככל שהוא יהיה קרוב יותר לארץ, הוא ייראה מתרחק מהשמש בקצב מהיר יותר. לפי ר''ג, באותם שני מקרים שעליהם מסופר במשנה, הירח היה קרוב יותר לארץ, שכך הייתה לו מסורת מאבותיו, שיכול להתקרב עד כדי כך. ולכן, פרק הזמן מהמולד עד שאפשר לראות את הלבנה בחידושה, היה קצר יותר.
3]באור זה לדברי רבן גמליאל, תואם לדעת חכמינו - התנאים והאמוראים, והאסטרונומיה החדשה. ולא תואם לאסטרונומיה הישנה, שהיא תיאוריית הגלגלים של חכמי יון, שאותה דחו חכמי ישראל.