כלי לבדיקת העדים: משנה ב, ח (בבלי כד ע"א)
המשנה מתארת שימוש ב"כלי" מסוים לפיו בדק רבן גמליאל את העדים:
דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל, בטבלא ובכותל בעלייתו, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר: 'הכזה ראית או כזה'.

המשמעות האסטרונומית של צורות הלבנה
הרמב"ם בפירושו למשנה הסביר את תפקידן של צורות הירח בבדיקת העדים:
היה מצייר בלוח שעור האור שיהיה בו, והנחת קצותיו לרוחות האופק, והרבה מציירין כן העוסקים במהלכי הכוכבים.
עיון בדבריו מראה שהצורות שמשו לבדיקה של שתי שאלות בלבד מתוך החמש הנזכרות במשנה ו, הן שתי השאלות האחרונות הרביעית והחמישית:
4) לאין היה נוטה? - הנחת קצותיו לרוחות האופק.
5) כמה היה רחב? - שעור האור שיהיה בו.
ואכן זוהי האינפורמציה היחידה הניתנת להפקה מציור דמותו של ירח: הצייר יכול לצייר את עובי הירח ולהטות את צורתו, אולם קשה מאוד להמחיש את גובהו של הירח מעל האופק, ואת מרחקו של הירח ביחס לאופק או ביחס למקום שקיעת השמש באופק.
לפיכך ניתן לומר כי הציורים מאפשרים להמחיש את צורתו של הירח, אולם לא מאפשרים לתאר את מקומו של הירח במרחב. אי אפשר להתגבר על חוסר היכולת של התמצאות במרחב באמצעות ציור צורת הירח.
ראוי להשוות את פירוש הרמב"ם לפירוש המאירי על אתר:
המשנה הששית דמות צורת לבנה היתה לו לרבן גמליאל בעליתו על הטבלא שבה היה מראה את ההדיוטות - ר"ל (= רצונו לומר) אותם שלא היו בקיאים בשמות המונחים על תכונת הראיה כגון רוחב צפוני או רוחב דרומי ולפני החמה ולאחר החמה וכיוצא באלו והוא מראה להם ואומר כזה ראיתם או כזה ראיתם וכו'.
המאירי, לעומת הרמב"ם, לא מתאר מהן צורות הלבנה, אלא רק מבאר מי הם ההדיוטות. לפי פירושו עולה שהדיוטות הם אנשים שאינם בקיאים במינוחים האסטרונומיים (אשר מצויים בתוך שאלות בית הדין) ולפיכך אין מקום כלל לשאול אותן שאלות כיון שלא יבינו את כוונת השואלים.