ראיית הירח הישן והחדש באותו היום
השאלה אם הירח הישן והחדש יכולים להראות באותו היום (הישן בבוקר במזרח והחדש בערב במערב) נידונה בכמה מקורות, יהודיים ונוכריים. שאלה זו עמדה במרכזו של ויכוח חריף בני שני חכמים יהודים בני המאה ה-18, ר' אביעד שר שלום באזילה מחבר ספר 'אמונת חכמים', ור' משה חיים רימיני מחבר 'מחר חדש'. הרמב"ם בפירוש המשנה שלל בתקיפות רבה את אפשרות הראייה של הישן והחדש באותו היום. גם הרז"ה כותב 'שראיתי בעלי החכמה הזאת מרחיקים הדבר הזה מהיות הישנה והחדשה נראות ביום אחד ...'. מחבר 'אמונת חכמים' ביקש להוכיח ממספר מקורות כי הדבר ייתכן. בין השאר הוא הביא ראיות מפליניוס הזקן (נספה בפומפיי בשנת 79 לספה"נ), אמריגו וספוצ'י (1512-1454), יוהאנס קפלר (1630-1571, מאבות האסטרונומיה החדשה), פייר גסנדי (1655-1592). כמו כן מחבר 'אמונת חכמים' שאל שני תוכנים בני זמנו מבולוניה. כנגד כל ראיותיו התייצב מחבר 'מחר חדש' ודחה את דבריו. אתייחס מעט למקורות שהובאו בוויכוח זה.
פליניוס הזקן בחיבורו 'היסטוריה של הטבע' (Naturalis Historia), בספר השני (העוסק באסטרונומיה), פרק 17 כותב: 'לאמיתו של דבר ניתן רק ליחידי סגולה ורק במזל טלה, לראות בבוקר ובערב של אותו יום את הירח הזקן ההולך וקטן ואת הירח החדש ההולך וגדל'.
למקור זה חשיבות רבה, כיון שהוא בן זמנם של רבן גמליאל ור' יוחנן בן נורי. עם זאת, ר' משה חיים רימיני שלל לחלוטין את אמינות דבריו של פליניוס.
במספר מקורות מצוטט שאמריגו וספוצ'י ראה את הירח פעמיים באותו היום. חיפוש אחרי המקור העלה שוספוצ'י בחיבורו "היבשת הרביעית" (The Fourth Part of the Earth) שהוא מכתב ששלח לפטרונו מבית מדיצ'י, הוא כותב כך:
We saw also the new moon at mid-day, as came into conjunction with sun.
משמעות הדברים אבסורדית עוד יותר: ניתן לראות הירח בעת ההתקבצות באמצע היום (ולא בבוקר או בערב). ההסבר הרציונלי היחיד האפשרי הוא שוספוצ'י בדה מלבו דברים אלו כדי להרשים את פטרונו ואת הקוראים. באופן זה בדיוק ביקר את הדברים ר' משה חיים רימיני בספרו מחר חדש.
משמו של האסטרונום המפורסם יוהנס קפלר מצוטט כי תתכן ראייה של הישן והחדש באותו היום. חיפוש אחרי המקור העלה שקפלר כתב בנושא זה דברים בהערות לספרו החלום (Somnium) בשם מורו מסטלין (Mästlin, 1631-1550): 'לעתים הירח נראה פעמיים באותו היום, בבוקר הירח הישן ובערב הירח החדש כאשר הירח אינו יותר מ-º6 או º7 מעלות מעבר לשמש'. עוד כתב קפלר בספרו Optics שהירח יכול להראות כאשר עוביו 1/70 מהדיסק ומרחקו מהשמש הוא º5. ר' אביעד שר-שלום בזיליאה מזכיר בשם קפלר וגסנדי תצפית שארעה בסיביליה ב-13 במרס 1553 בה נראו הירח הישן והחדש בו ביום. לא הצלחתי למצוא את המקור לעדות זאת. ר' משה חיים רימיני הכחיש בתוקף את היתכנותה של תצפית זאת וסבר שקפלר ראה את הירח בטלסקופ. ברם, קפלר נולד רק בשנת 1571, והטלסקופ הומצא רק כ-50 שנה מאוחר יותר, כך שבכל מקרה קפלר לא היה הצופה בתצפית הנזכרת.
מחבר 'אמונת חכמים' כותב שפנה לשני תוכנים מבולוניה ושאל אותם אם בירושלים אפשר שתראה הלבנה הישנה שחרית והחדשה ערבית והם השיבו לו שבודאי אפשר שתראה.
דברים אלו לא הרשימו יותר מדי את ר' משה חיים רימיני שקבע בפסקנות שלא ניתן לראות ראייה כפולה באותו היום. הוא כתב:
כי אין זה תלוי בחכמה ובחשבונות עמוקים אלא בנסיון. ומאחר שאנשים הללו העידו וקיימו שראו הלבנה הישנה שחרית והחדשה ערבית אין להאשים התוכנים אם הטו אוזן לדברי שוא והאמינום כי מה אכפת להם להכחישם. ואם תאמר שיכחישום באמרם מימינו לא ראינו כדבר הזה אין לא ראינו ראייה שאף הם ישיבו אמריהם להם ויאמרו אתם לא ראיתם אנו ראינו.
הדברים הנזכרים משקפים היטב את הידע התיאורטי הזעום של העולם המערבי במשך דורות רבים אודות שאלת התכנות הראייה. זאת לעומת תרבויות שניהלו לוח על-פי הופעת הירח, שם הידע שלא ניתן לראות את הירח הישן והחדש בו ביום היה ידע טריוואלי.
על-פי כל הקריטריונים המדעיים להתכנות ראיית חרמש הירח, ניתן לקבוע בוודאות שהרמב"ם צדק בטענתו שלא ניתן לראות את הירח הישן ואת הירח החדש בבוקר ובערב של אותו יום. עם זאת, תיתכן ראייה של שני החרמשים המנוגדים כעבור יממה וחצי.