מבואר בסוגיא שאף לר' שמעון שבתמיד אם לא הקריבו של שחר בפשיעה, אותם פושעים לא יקריבו בערב, אבל בקטורת לא קנסו. והיינו דאף אם פשעו יקטירו בערב, ואף האחראי למחדל. והטעם דלא קנסו, כי בקטורת אין מצוי פשיעה לפי דלא שכיחא (פי' ב' ברש"י באדם אחד), ומעשרת. במקום אחר מבואר דמהאי טעמא דמעשרת לא הניחו לאותו אדם להקטיר פעמיים, וזהו חדשים לקטורת בואו והפיסו.

ומוכח מכאן דבר מענין. שאם אדם עלה בגורל שחרית והוא פשע ולא הקטיר, אין מניעה להכניסו לגורל של הקטרת הערב. ויתכן שאף זוכה בזה ללא גורל.

ובדרך אגב. הרמ"א מביא מנהג שהיות ומקובל שסנדקאות מעשירה, ולכן לא יתנו לאותו אדם פעמיים. אמנם הגר"א כתב על זה לא ראינו סנדק מתעשר. הרב קנייבסקי שליט"א שאל את אביו הקהילות יעקב, הרי אתה מקבל כל כך הרבה סנדקאות היכן העשירות? הראה לו האב את המדף עם עשרים ושנים כרכי "קהילות יעקב" שזכה לחבר, ואמר, זו העשירות שלי!