סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פורום פורטל הדף היומי

בבא בתראכו ע"אג תשרי תש"ע10:10רב יוסף מודה בגירי דיליה / ‏רסי
אחים יקרים שלום רב

הדיון שמובא בגמרא, לגבי הנעורת של הפשתן שהרוח מעיפה ומזיקה לאדם אחר. מבחינה עקרונית הגמרא מתלבטת (האם זה לדעת רב יוסף שהלכה כמוהו) חיצים שלו או לא. התוספות שואל במקום למה לא מחייבים במצב זה מדין נזק של "אש", כמו שמצאנו אבנו סכינו ומשאו שעפו ברוח מצויה והזיקו- חיי'ב. אני אישית לא הבנתי את החילוק שעושה התוספות- אשמח אם מישהו יכול להסביר .

כאילו משמע מדברי התוספות שבנעורת פשתן אין לו חלק בזה וזה רק הרוח ואילו באש זה לא ככה. כן אשמח אם המסביר יקשר את זה לאבנו סכינו ומשאו.

[אני אכתוב מה חשבנו להגיד בבית הכנסת, זה נראה הגיוני אבל זה נסתר מההמשך.
שלם ישלם המבעיר את הבעירה, התורה מאשימה אותו, המבעיר את הבערה, עשית משהו הבערת את הבערה, אז הוא יכול לטעון נו אז מה אני הבערתי פה משהו קטן, אני אשם זה הרוח היא אשמה, אני לא רציתי שזה יתפשט ככה ויזיק לכל השכנים, אני רציתי מדורה קטנה להתחמם, לא אתה אשם, שלם ישלם המבעיר את הבערה. אבל במה זה שונה מנפיצי פשתן? גם פה הוא יצר אותם והרוח הפיצה, למה הוא לא מתחייב??? ולמה באבנו סכינו ומשאו הוא כן מתחייב? אלא כך חשבנו, הוא יוצר אש, אש זה דבר מזיק, אפילו שהיא לא מתפשטת היא יכולה להזיק במקומה, לכן כאן לאחר שהרוח העבירה אותה אתה מחייב אותו, כי הוא יצר נזק. וכן אבנו סכינו ומשאו, שלושת דברים אלה הם נזקים, סכין ודאי, וגם אבן ומשא הם נזק כיון שאדם נתקל בהם הם נזק מד עצמם, וז שוב כאשר הרוח מעיפה והם גורמים לנזקים הוא מתחיב. מה שאין כן נפיצי פשתן, שמצד עצמם הם לא נזק, רק לאחר פעולת הרוח הם מזיקים, אולי במקרה כזה הוא לא מתחייב.
לא נראה לי שזו כונת התוספות אבל ככה הבנו את החילוק. ]

בכל מקרה התוספות טוען שכאן הדיון הוא לא על החיוב, אלא להיפך לא ניתן לחיי'ב את אודו אדם מנפץ פשתן חיוב ממוני מדין אש, השאלה שנשאל רבינא היא האם אפשר לדרוש ממנו שיתרחק...

עכשיו נכתוב קושיא שעלתה לנו על ההסבר שרצינו להביא מהמשך הגמרא.
הגמרא שואלת על רבינא, מגץ היוצא והרוח מעיפה שחיי'ב. הגמרא מתרצת, שהכוונה של הנפח שהגץ יצא מהנפחי'ה מה שאין כן כאן אין כוונת מנפצי הפשתן להעיף מהם את הנפיצי פשתן.
לפי הביאור בדברי התוספות שהבנו, לא ברור למה הגמרא תרצה ככה, הגמרא יכלה לתרץ כמו שאמרנו, כיוון שכן שוב הוא יוצר נזק, ולכן זה דומה לאש אבנו סכינו ומשאו וברוח מצויה הוא חיי'ב ואילו נפיצי פשתן, הוא לא יוצר נזק...
כנראה שההבנה בדברי התוספות לא נכונה....

בקיצור, אם מישהו יכול לסכם את ה-10 שורות האלה עד למשנה, בצורה עיונית עם רש"י ותוספו"ת בלבד [לא מבקש מכם הרבה...] נשמח מאוד

תודות

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר