שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִים פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ
הגמרא כאילו 'מעבירה נושא' ודנה :
לְמֵימְרָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה חֲדָא פָּרָה הַוְיָא לֵיהּ וְהָאָמַר רַב וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב תְּלֵיסַר אַלְפֵי עִגְלֵי הֲוָה מְעַשַּׂר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מֵעֶדְרֵיהּ כׇּל שַׁתָּא וְשַׁתָּא תָּנָא לֹא שֶׁלּוֹ הָיְתָה אֶלָּא שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ הָיְתָה וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא מִיחָה בָּהּ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.
ואילו בירושלמי מובא
כדא דתנן שלא ברצון חכמים. תני רבי יודה בר פזי רב דלייה אמרו לו או עמוד מבינותינו או העבר רצועה מבין קרניה. אמר רבי יוסי בי רבי בון שהיה מתריס כנגדן. א"ר חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות. א"ר אידי דחוטריה אשתו הייתה. ומנין שאשתו קרוי עגלה. (שופטים יד) לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. תמן אמרין שכינתו היתה. ויש אדם נענש על שכינתו. אמר רבי קיריס דידמא ללמדך שכל מי שהוא ספיקא בידו למחות ואינו ממחה קלקלתו תלויה בו.

לפי הירושלמי נראה כאילו רצו להסתיר את העובדה שמדובר באשתו של ראב"ע ולכן אומרים שזו היתה שכנתו ואולי בפרה של אשתו או שכנתו.
.
ידוע לנו שאשתו חכמנית היתה כבר בבחרותה שהרי טרח להתיעץ עמה לקראת מינויו לנשיא והוא בן י"ח שנה.
ונראה מכאן כאילו הסיבה שנעשה לו נס והלבינו שערותיו בגיל צעיר כידוע הוא בגלל שצם הרבה וכאילו בגלל הויכוח הנוקב בעניין אשתו (? ) וכל הסיפור אינו ברור ואינו מובן כראוי.
אם יש מי שיודע הסבר ראוי בעניינים אלו אשמח מאד לקרא ולהבין...