'בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן אֲסוּרִין'.
בניגוד לרבי חנינא ואביי המשאירים את התיאור של המקרה כמות שהוא ומנסים להסביר את הדין, רבא משנה לחלוטין את תיאור המקרה ובמקום לדבר על קן אחד הוא מדבר על שני קינים :
רָבָא אָמַר בִּשְׁנֵי קִנִּין זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עָסְקִינַן וְלָא מִבַּעְיָא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וּמָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא מָצָא בָּעֶלְיוֹנָה דַּאֲסִירָן דְּאָמְרִינַן הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנָךְ אִשְׁתְּרַבּוֹבֵי אִשְׁתַּרְבּוּב וּנְחוּת
אֶלָּא אֲפִילּוּ זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וּבָא וּמָצָא בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא מָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה הָנָךְ נָמֵי אֲסִירִי דְּאָמְרִינַן הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנָךְ סָרוֹכֵי סָרוּךְ וּסְלִיקוּ.
הסברו אינו מובן לי, כי לדבריו גם אם יצא כמו שזימן הם אסורים.
אם כן למה למשנה לכתוב 'בתוך' ו'לפני', הרי גם אם זימן 'בתוך' ומצא 'בתוך' היו צריכים להיות שני הקינים אסורים ומהסיבה שאמר, ואם כן מדוע אין המשנה כותבת באופן פשוט יותר 'אם זימן קן אחד משניים סמוכים נאסרים שניהם' שכן אפשר שאלו שבקן האחד עזבו ובאו אחרים במקומם וכן בשני ואעפ"י שאפשר שאותם קינים גם נשארו במקומם או התחלפו ביניהם אבל אפשר שכל המקוריים עזבו ובאו שני קינים אחרים במקומם ?
וחוץ מזה, מניין לרבא שמדובר בשני קינים אם במשנה עצמה אין לכך ולו רמז לשוני
קל ?