אני מבין כך את השקלא וטריא:

לפי כולם בגד שלוש על שלוש (אצבעות) מצמר ופשתן מקבל טומאת נגעים.
מה ההוכחה? מזה שכתוב "והבגד".

הגמרא שואלת:
אולי "והבגד" בא ללמד שאפילו בגד קטן שהוא שלושה על שלושה (טפחים) מקבל טומאה, ובאמת בגד שלוש על שלוש לא יקבל טומאה מנגעים.
דוחה הגמא: אי אפשר לומר ש"והבגד" בא ללמד שבגד שהוא שלושה על שלושה יקבל טומאה, הרי זה נלמד כבר מקל וחומר משתי וערב,
אם שתי וערב מקבלים טומאה אז בודאי שגם פיסת בד מכובדת שהיא שלושה על שלושה תקבל טומאה.

הגמרא שואלת: אז תגיד שגם בגד שהוא שלוש על שלוש נלמד שמקבל טומאה מקל וחומר משתי וערב, נעשה קל וחומר כזה: אם שתי וערב מקבל טומאה, אז בודאי שפיסת בד (שלוש על שלוש) תקבל טומאה (וממילא לא צריך את "והבגד).

דוחה הגמרא: את הקל וחומר הזה לא ניתן לעשות כי שתי וערב זה דבר שעשיר משתמש בו, מה שאין כן פיסת בד שהיא שלוש על שלוש, זה רק טוב לעניים,

ולכן אנחנו חייבים את הלימוד מ"והבגד" ללמד שבגד שלוש על שלוש מקבל טומאה מנגעים.

כעת הגמרא (לפי רש"י) מציעה דבר כזה:

בכל זאת, נלמד שפיסת בד שהיא שלוש על שלוש מקבלת טומאת נגעים ונלמד מקל וחומר משתי וערב.

והמילה "והבגד" מלמדת שבגד אחר (לא צמר ופשתן) שהוא שלושה על שלושה יקבל טומאה.

כאן מגיעה שאלתי, למה המקשן הציע שבגד שהוא לא צמר ופשתן מיטמא בשלושה על שלושה, למה הוא לא הלך עד הסוף והציע שמ"והבגד" נלמד שגם בגד שהוא לא צמר ופשתן, בגודל שלוש על שלוש אצבעות, יקבל טומאה?


"דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים מִיטַּמֵּא בִּנְגָעִים מְנָלַן דְּתַנְיָא בֶּגֶד אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַבֶּגֶד וְאֵימָא לְרַבּוֹת שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה לָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא הַשְׁתָּא שְׁתִי וָעֵרֶב מִיטַּמֵּא שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה מִיבַּעְיָא אִי הָכִי שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ נָמֵי לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר אֶלָּא שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה דַּחֲזוּ בֵּין לַעֲשִׁירִים בֵּין לַעֲנִיִּים אָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לַעֲנִיִּים הוּא דְּחַזְיָין לַעֲשִׁירִים לָא חַזְיָין לָא אָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר טַעְמָא דְּכַתְבֵיהּ קְרָא הָא לָא כַּתְבֵיהּ קְרָא לָא גָּמְרִינַן בְּקַל וָחוֹמֶר וְאֵימָא לְרַבּוֹת שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁאָר בְּגָדִים אָמַר קְרָא בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים אִין מִידֵּי אַחֲרִינֵי לָא וְאֵימָא כִּי אִימַּעוּט מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ אֲבָל שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה מִיטַּמֵּא תְּרֵי מִיעוּטֵי כְּתִיבִי בֶּגֶד צֶמֶר אוֹ [בְּבֶגֶד] פִּשְׁתִּים חַד לְמַעוֹטֵי מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וְחַד לְמַעוֹטֵי מִשְּׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה"