המשנה מתארת את נטילת לולב בזמן שבת המקדש היה קיים
א. נטילתו במקדש 7
ב. נטילתו היתה באופן שבו כל אחד נטל את של חבירו שנתנו לו במתנה
ג. לאחר מצב הסכנה תוקנה תקנה שכל אחד יטול בביתו

והשאלה היא
א. האם התקנה חלה על כל שבעת ימי נטילת לולב שבמקדש - הרי שאם כך הרי נעקרה מצוות התורה "ושמחתם לפני ה שבעת ימים" וכיצד באה תקנה של נטילת לולב בבית ועוקרת את חיוב הנטילה בכל שבעת ימים רק לפני ה' ואין דין נטילת לולב בגבולין חוץ מיום ראשון
ב. אם התקנה הייתה שתהיה נטילת לולב בביתו רק ביום הראשון שהיא עיקר חיוב ה"לכם " ( ורק מצד זה באו לידי סכנה ) ובשאר ימים לא היו באים לידי סכנה כי ממילא אין בעיה וצורך של "לכם" ובעקבות התקנה הפקיעו את נטילת לולב רק ביום הראשון מן המקדש ובשאר ימים לא היה צורך לתקנה וחזרו ליטול במקדש ?
ג. האם יש חיוב על איש מישראל לקיים מצוות נטילת לולב במקדש ( מעין מצוות ראיה ) או שזה רק למי שאפשר לו ורוצה ?