..."בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּלוֹקֵחַ מִן הַמּוּפְקָר אֲבָל בְּלוֹקֵחַ מִן הַמְשׁוּמָּר אֲפִילּוּ בְּכַחֲצִי אִיסָּר אָסוּר
מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת וּמִן הַמּוּפְקָר שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת וְתוּ לָא וּרְמִינְהִי הַפֵּיגָם וְהַיַּרְבּוּזִין וְהַשֵּׁיטִים וַחֲלֹגְלוֹגוֹת וְהַכּוּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת וְהַגַּרְגִּיר שֶׁל אֲפָר פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר וְנִיקָּחִין מִכׇּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית לְפִי שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן נִשְׁמָר
הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ בִּכְדֵי מָן שָׁנוּ וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּכְדֵי מָן שָׁנוּ מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי מָן לִישָּׁנָא דִּמְזוֹנֵי הוּא דִּכְתִיב וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ וְגוֹ' ".

היום למדים שבשמיטה מותר לקנות ירקות וצמחי מאכל משדה הפקר רק כדי מזון שלוש סעודות כלומר למאכל בו ביום ואולי מחרת.
א. האם זה דין דאורייתא או שיעור דרבנן ?
ב. מדוע רק ליום אחד בלבד התירו ולא אפילו לכמה ימים, הרי בד"כ אדם אינו הולך לשוק כל יום לקנות מזונות ביתו אלא לכל היותר פעמיים בשבוע ( יש רק שני ימי שוק בשבוע ) ?
ג. הרי מותר לקנות למאכל כל בני ביתו וצרכי משפחה תלויים במשתנים רבים ולכן גם הערכת הצרכים יכולה להשתנות. קשה להעריך מוכנות לאכול מזונות שלא רגילים לאכלם, למשל : איננו רגילים לאכול ביום יום חלגלוגות כלומר עלי צמח הרגלית ולא ברור שכל אחד ירצה בשל המחסור בשמיטה לאכול לכן קשה לאדם להעריך כמה לקנות. גם אם יקנה כמות סבירה, מה יעשה עם הנותר לאחר יום - יזרוק כי קנה מעבר למותר לו או יאכל בכל אופן ?