קטן שאינו צריך לאמו.

בנוסח הגמרא לפנינו כתוב:
רבי שמעון אומר: כל שנעור משנתו ואינו קורא אמא [אמא]. גדולים נמי קרו? אלא (אימא) כל שנעור ואינו קורא אמא אמא:

מקובל כשמדפיסי וילנא מצאו כמה נוסחאות לפניהם, שאת הנוסח המשובש לדעתם הם סימנו בסוגריים עגולות, ואת הנוסח המתוקן סימנו בסוגריים רבועות (ומכאן חשוב להדגיש, לעומת הוצאות בימינו שהעיזו לשלוח יד ולתקן בגוף הגמרא. למחוק ולהוסיף. ואפילו אם יש להם ראיות טובות, נכון לקחת מידת ענווה כמו בדפוס וילנא שאף שהכריעו, לא העזו למחוק או להוסיף ).

לפי הנוסח לפנינו עם הסוגריים הרבועות אין הבדל בין הדברים לפני הקושיה לבין הדברים בתירוץ.

ומכל המפרשים ברור שהנוסח הנכון הוא ללא התוספת בסוגריים הרבועות.
אלא ר"ש אמר שנעור ואינו קורא אמא (פעם אחת). ועל זה הקשו שמצוי שגם גדול מתעורר בבהלה וקורא "אמא". אלא כוונת ר"ש שחוזר ושונה לקרות "אמא אמא".

וצ"ע על הנוסח הנדפס לפנינו.