מַעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּצִיפּוֹרִי עַל פִּי מִי נַעֲשָׂה לֹא עַל פִּי רַבִּי יוֹסֵי אֶלָּא עַל פִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי
וּמַאי מַעֲשֶׂה ? דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר : פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת. לְמָחָר פֵּירְסוּ סְדִינִין עַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים וְהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְקָרְאוּ בּוֹ.

רב דימי מסר שפֵּירְסוּ סְדִינִין עַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים.
אבל מיד המשך הגמרא :
פֵּירְסוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ ? מֵהֵיכָן הֱבִיאוּם בְּשַׁבָּת ? אֶלָּא מָצְאוּ סְדִינִין פְּרוּסִין עַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים וְהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְקָרְאוּ בּוֹ.

נראה לכאורה שהמשך הגמרא אינו משמו של רב דימי אלא שבבית המדרש דנו במסירתו של רב דימי, ו'הסבירו' את דבריו בשונה מאד ממה שמסר בפיו. היה ברור לאמוראים, שבציפורי נהגו כהלכה, ואם דברי רב דימי אינם מתישבים עם ההלכה משמע שלא דייק בדבריו. מעתה 'הרשו' לעצמם באי בית המדרש לומר שרב דימי התכוון לומר דברים אחרים ממה שאמר בפועל, אך משמע שלא שאלו אותו בעת מסירת הדברים האם לכך כוונתו אלא רק בנפרד ולאחר זמן.
ברם גם אם כהסבר ההסבר הגיוני, מניין ידעו האמוראים שכך היה ? וכי את המציאות מיישבים מסברא ? מדוע לא שלחו מהתם לא"י לברר מה היה באמת ?
חוץ מזה מהירושלמי נראה שנמסרה מסורת מעט שונה ( ראה הקטע בסוגריים ) :
אמר ר' יוחנן לא א"ר יוסה אלא לעניין סוכה אבל לעניין שבת אף ר' יוסי מודה. מילתיה דר' חנינא אמר אף לעניין שבת. [ דאמר רבי חנינא שלטון בא לציפורין ותלו בו קיטיות והתיר ר' ישמעאל בי ר' יוחי ( האם צ"ל יוסי ? ) לטלטל תחתיהן בשיטת אביו. ] ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' שמואל בר רב יצחק אתייא דר' יוסי בן חנינה כר"ח ותריהון פליגון על שיטתיה דר"י. דא"ר יוחנן רבי יונה ור' יוסה ור' חנניה בן עקביא שלשתן אמרו דבר אחד.
האפשר לקבל הסבר מעט יותר מפורט בעניין ?