מתני' מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים כשרה ובלבד שלא יישן תחתיו:
גמ' אמר רב מחלוקת ב... ושמואל אמר...

בפשטות לרב מחל' ר"י ור"מ הינה המשך ישיר למחל' במשנה הראשונה, 'האם סוכה דירת קבע או ארעי בעינן'

לר"י שם, למרות שמעל 20 אמה אין אדם עושה לארעי אלא לקבע בדווקא בכ"ז כשרה, וממילא מובן למה מכשיר גם נסר מעל ד"ט, כי למעשה אף אם יבנה 'סוכת קבע' מקירות בטון ויסכך בנסרי גג סטנדרטיים בכ"ז יהיה כשר שהרי אין לו כלל פסול של 'נראה כבית' או 'סוכת קבע מדי'
אומנם יש לעיין בשיטה זו של התנאים שסברו דירת קבע בעינו, מה בעצם הציווי של חג הסוכות 'בסוכות תשבו', האומנם אין לו כלל צורך לצאת מביתו לסוכה במידה ולא שם מעזיבה כראוי והסתפק בגג עץ בלבד?
הערה- נראה שדעה זו מתקיימת בקיצוניות אצל עדת השומרונים, הבונים סכך ענפים בתוך ביתם ויושבים שם

כלומר בעצם הבנתם הציווי אינה 'צא מביתך לסוכה' אלא 'שב תחת סיכוך כשר'
הנימוק לתפיסה זו פשוט- 'כי בסוכות הושבתי' בין אם זה עננים ובין אם סוכות ממש, הזכר יכול להתקיים בשינוי כלשהו מההנהגה הרגילה של גג אטום וכמו שיצ"מ זוכרים ע"י פתילים בבגד ניתן לזכור הסוכות ע"י ענפים בבית