"תָּנוּ רַבָּנַן לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם כֵּלָיו לְגוֹי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּר"

מישהו יכול להסביר לי את דברי תוס' (או הסבר על פי דברי מפרש אחר)?

איך זה מסתדר לפי בית הלל? הרי בית הלל התירו (מתחילת הסוגיא) עד עכשיו - לעשות בערב שבת פעולה שנמשכת בשבת. (כגון לתת עורות לעבדן וכדומה)

מדוע כאן יהיה אסור להשכיר לגוי? מדוע כאן יודו ב"ה לב"ש?