וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז. - מלכים א ו כ.
בד"כ רגילים המשתמשים בפרשני המקרא ללמוד פסוק זה מספר מלכים עם פירושי הפרשנים המסורתיים מתקופת הראשונים רש"י ורד"ק וכדו' הנוקטים עד כמה שהם יכולים בדרכי חז"ל בגמרא ובמדרש, וכאן על הדף רש"י מסביר : דביר. היא המחיצה לפני הדביר חלל בית קדשי הקדשים שהוא לפנים מן המחיצה. כלומר רש"י כותב שלכותל הטרקסין המצוי לפני קה"ק שהוא הדביר, קורא המקרא ג"כ בשם דביר...( לשם הקיצור ? צ"ע ).
בפירוש מלכים כתב רש"י :
לפני הדביר. לפנים מאותה מחיצה, חלל של עשרים אורך, ושל עשרים רוחב. ועשרים אמה קומתו. כלומר עליית של בית קדשי הקדשים, נמוכה משל היכל. ויצפהו. לדביר, היא המחיצה. זהב סגור. פירשו בו רבותינו (יומא מה א,) בשעה שנפתח לימכר, כל חנויות אחרות נסגרות. ויונתן תרגם: דהב טב, רוצה לומר, מי שיש לו ממנו, סוגרו לעצמו.
ויצף מזבח ארז. הוא מזבח הקטרת. ותמיה אני, ושל משה למה נגנז.
ויש לשאול כמובן שלוש שאלות עיקריות :
א. מה ראה הכתוב לקרא לטרקסין בשם דביר אם הדביר הוא קה"ק עצמו ?
ב. הרי הפסוק מבואר לפי רש"י כך : ולפני חלל קה"ק שהיה ברוחב ואורך וגובה של 20 אמה ( בנה שלמה כותל )...ונשמט כל החצי השני של הפסוק היינו - 'בנה שלמה כותל' שהוא עיקר הפסוק . מדוע כך נכתב הפסוק עם מחצית חסירה, ועיקר חסר מאד מהספר , שאין כלל תיאור של הכותל ומעשהו, היתכן ? ועוד, כפירש"י - נראה שקורא לכותל בשם קה"ק ונוצר ביניהם בלבול ?!
ג. בסוף הפסוק מופיעה תוספת שאפילו את רש"י התמיהה עד כי לא מצא פתרון לתמיהתו : שלמה ציפה את מזבח הקטורת בעצי ארז. וקשה - מה הקשר בין מזבח הקטורת שמקומו בהיכל לקה"ק ולטרקסין ? ואם יש קשר, מדוע לא צוינה כל עשייתו אלא רק ציפויו ? ומדוע ( לכאורה ) ציפויו בעצי ארז ולא בזהב כבמשכן ? ואחרי זה רש"י תמה ואינו יודע מה לענות - מדוע נגנז מזבח המשכן ובנו מזבח חדש, שלא כשולחן וכמנורה שהמשיכו לשמש בבית ראשון ?
המשך יבוא