הגמרא מלמדת אותנו עד כמה צדיקים היו החיילים בצבא ישראל שאם דיבר אחד מהם בין תפילין של יד לתפילין של ראש הרי הוא חוזר מעורכי המלחמה

מבין השורות עולה שדווקא הצדיקים הת"ח אלו שתורתם אומנותם ואינם חוששים מעברות שבידיהם הם אלו שצריכים להתגייס לצבא ולהלחם את מלחמות ישראל כדי להגן על עם ישראל מפני אלו שמבקשים להשמידנו

גם בדורו של עזרא דווקא 10 יוחסין עלו מבבל ורוב העם ובמיוחד הגדולים ות"ח נשארו בבבל ועליהם התבטא בכאב ר"ל בגמרא יומא ט: על כך שלא לקחו אחריות ולא עלו מבבל ולכאורה הוא הדין בנידון דידן

גם בתקופת שואת אירופה האיומה רבים עמדו על הגדר או אפילו אמרו לחסידיהם להישאר בגלות ולא לעלות לא"י פן חלילה יתקלקלו או ישתפו פעולה אם רשעים וכשרצו כבר לברוח היה מאוחר

גם בתקומתה של מדינת ישראל היה אפשרות להיות שותפים ולהשפיע רבות על צביונה של המדינה והשפעה עצומה יכלה להיות עם רבים וטובים משלומי אמוני ישראל היו עולים בהמוניהם היו פועלים ושותפים במפעל העצום הזה

וגם בימינו אנו אין צורך לבכות על חלב שנשפך יש עדין הרבה מאוד מה לעשות ולשנות ולקדם ולקחת אחריות כללית על העם היושב בציון.

ולוואי שנשכיל ללמוד את לקחי העבר