מִכָּאן וְאֵילָךְ צֵא וַחֲשׁוֹב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד לֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ.
כפי שהפסוק אינו מדבר על תוחלת החיים הכוללת של צדיקים לעומת רשעים ( הפסוק 'יראת ה' תוסיף וכו' אינו מדבר על כהנים דווקא ), שהרי אנו רואים צדיקים שחייהם קצרים ורשעים שחייהם ארוכים, אלא הכוונה צדיקים מאריכים לשמש בתפקידם ורשעים מקצרים, כך הכהנים הגדולים בבית שני - יכול להיות שחיו שנים לא מעטות אבל בתפקיד הכה"ג לא שימשו זמן מרובה אלא הוחלפו כבר לאחר כשנה, כי לו היו כל הכה"ג מתים תוך שנה מכניסתם לתפקיד, יש לשער שתוך זמן קצר לא היה אף אחד חושק עוד בתפקיד. ברם כהני בית ראשון שמילאו את תפקידם שנים רבות חיו גם שנים רבות, ומן הסתם מפני שנתמנו לתפקיד בגיל צעיר. אמנם הרמב"ם כותב ( העובדים בבית הבחירה, ד,כ : כשימות המלך או כהן גדול או אחד משאר הממונים מעמידין תחתיו בנו או הראוי ליורשו. וכל הקודם לנחלה קודם לשררות המת. והוא שיהיה ממלא מקומו בחכמה. או ביראה אע"פ שאינו כמותו בחכמה שנאמר במלך הוא ובניו בקרב ישראל. מלמד שהמלכות ירושה והוא הדין לכל שררה שבקרב ישראל שהזוכה לה זוכה לעצמו ולזרעו ) שהכהונה הגדולה ראוי לה לעבור בירושה אך לא בהכרח, ומן הסתם ניתן לדלג על דורות כלומר שתעבור מסב לנכד.
( להבדיל, גם במלכות אנגליה כיום שוקלים להעביר את הכתר ישירות מהמלכה אליזבת הקשישה מאד לנכד ויליאם, כדי שהמלך יאריך ימים על ממלכתו ובתפקידו, וכך גם היה בכהונה ).