בברייתות רבות מבית מדרשו של רבי עקיבא מובאים דיונים שהמבנה שלהם זהה להפליא, ומבוסס על ארבעה שלבים :
א. הצגת נושא ההלכה ( ייקרא א ) כאשר הנושא הוא עיקרו של פסוק המובא בציטוט.
ב. הרחבת ההלכה למקרה/חפץ או דבר מה נוסף (ייקרא ב ), הנלמדת ממילה או ביטוי מרחיב בפסוק. בד"כ בצורת שאלה ותשובה : מניין לרבות ב ? תלמוד לומר...
ג. הגבלת או צמצום ההרחבה כך שלא תכלול עוד דבר/ים ( ייקראו ג ), הנלמדת ממילה או ביטוי מצמצם או ממעט בפסוק. ג"כ בצורת שאלה ותשובה : יכול לרבות ג ? תלמוד לומר ...
ד. דיון קצרצר והסבר מדוע נכלל ב עם א ולא ג, בד"כ מפני ש-ב דומה בצד מסויים או שייך יותר ל-א מאשר ג שאינו שייך או דומה ל-א. בד"כ ג"כ בצורת שאלה ותשובה : מה ראית לרבות את ב, אדרבה, רבה את ג ?! מרבה אני את ב השייך או דומה ל-א ואיני מרבה את ג שאינו שייך או דומה ל-א.
הכרת מבנה הדיון התנאי הזה החוזר על עצמו בברייתות רבות על בוריו, מורה על פיתוח שיטתיות קבועה האופיינית לאסכולה/בית מדרש, שכל לומדיו לומדים באותה שיטה.
למה עוד חשובה הכרת מבנה קבוע זה ?
לאחרונה שלחתי לפרסום מאמר ובו הצעה לשחזור פרק ט של הברייתא דמלה"מ. אני מקוה שכמובטח ע"י עורכי הביטאון אליו הוא נשלח, המאמר יתפרסם לקראת החגים.
פרק ט' משובש לחלוטין ומכיל סתירה פנימית, ואף לא אחד מהראשונים ( ובודאי לא האחרונים ) לא הציע או ניסה לתקנו,
בסיס השחזור שאני מציע מבוסס על כך שלמרות שכל כתבי היד של הפרק המצויים בידינו לוקים בשיבוש דומה, הרי שבסיס הדיון התנאי הוא שני פסוקים בתורה המהוים את בסיס הדיון, כאשר עיקר הדיון נוגע לפסוק אחד בלבד, ובנוי בצורה הנ"ל. ניתן 'להציב' בכל אחד משלבי הדיון במבנה הנ"ל את חלקי הפסוק שבתורה וכך לשחזר את הדיון כולו באופן מאד פשוט ולסלק את השיבושים והסתירה הקיימים בפרק.
הדבר כ"כ פשוט עד כי אפילו אדם רגיל כמוני יכול היה לבצע עבודה כזו.
על כן אני מציע לכל לומד גמרא לנצל את הדיון היום להכרת עומק של מבנה הדיון התנאי בבית מדרשו של רבי עקיבא, כנ"ל.