דף עח - פסח הבא בטומאה
1. במשנה מבואר שהדברים שבאים בטומאה אינם נאכלים בטומאה (חוץ מפסח). המשנה אינה כשיטת רבי יוסי שלשיטתו טומאה לא הותרה בציבור והציץ לא מרצה על האוכלין, אז איך הקרבנות באים בטומאה (אפילו אם רבי יוסי סבור כרבי אליעזר שמספיק דם בלי בשר, בשתי הלחם לא מקטירים כלום).
2. רבי יוסי סבור כרבי יהושע לכתחילה שאין זורקים את הדם בלי בשר, ומסכים עם רבי אליעזר שבדיעבד אם זרק את הדם כשר אפילו באבוד ושרוף.
3. משנה: נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם נטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם ובמוקדשים אינו כן אלא אע"פ שנטמא הבשר והחלב קיים זורק את הדם.
4. כאשר הבשר נטמא בקרבן פסח וזרקו את הדם רב אמר שבדיעבד הורצה. הוא סובר כרבי נתן או כרבי יהושע שסוברים כן, והפסוק שמצריך שהפסח יהיה לאוכליו זה רק למצוה ולא לעיכוב. מעכב רק שיהיו מנויים שראויים לאכילה ולא טמאים.
5. יש ברייתא שמלמדת שאם שחטו את הפסח, ואז נטמאו הבעלים וזרקו את הדם, הפסח כשר ולא נאכל. שני הסברים: א. הברייתא כרבי נתן ולפי הברייתא הזאת לא מעכב אפילו שהמנויים יהיו ראויים לאכילה. ב. הברייתא כחכמים וטומאה הותרה בציבור, אלא שגזרו לא לאכול שלא יבואו לאכול אף כאשר הפסח קרב בטהרה ואחר כך נטמאו הבעלים.