העליתי את השאלה הזו לפני כמה דפים, ותשובתו של ר' ברוך היתה מאליפה.

אך הנה כעת שוב מופיע קטע כזה כאן בסוגיה:

ולא נברכת הכובסין וכו'.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא מן המחמצן, אבל מן הנדיין - ד' אמות.
תניא נמי הכי: נברכת הכובסין - ד' אמות,
והא אנן תנן: ג' טפחים!
אלא לאו ש"מ כדרב נחמן.

ואיכא דרמי להו מירמי;
תנן: נברכת הכובסין - ג' טפחים,
והתניא: ארבע אמות!
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, לא קשיא: כאן מן המחמצן, כאן מן הנדיין.

ואני שוב שואל - האם יש נפק"מ בין הלישנות?
כאמור בהודעה הקודמת - הרושם שלי מהיכרות סגנון הגמרא וכדו' זה שאין נפקא מינה והגמרא רק מציגה אופן הצגת דברים שונה, אך הלב ממאן לקבל שהגמרא סתם מספרת סיפורים ושאין נפק"מ.

בהודעה הקודמת ר' ברוך העלה אפשרות למדנית מצויינת לנפק"מ (בנוסף להצעות האחרונים)
- אך השאלה שלי היא עקרונית:
מה האמת?
האם באמת יש נפק"מ או לא?
[זה נכון שאפשר להציע הצעות שונות למדניות וכדו' משובבות נפש - אבל מה באמת קרה?]

ואגב, גם כאן, כוס הישועות ופורת יוסף, הציעו נפק"מ בין שתי הלישנות.