שבת כב,ב :
מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת מִחוּץ לְפָרוֹכֶת הָעֵדוּת יַעֲרוֹךְ וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ וַהֲלֹא כׇּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לָא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ אֶלָּא עֵדוּת הִיא לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל מַאי עֵדוּת אָמַר רַב זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּים וְהָא הָכָא כֵּיוָן דִּקְבִיעִי נֵרוֹת לָא סַגְיָא דְּלָא מִשְׁקָל וְאַדְלוֹקֵי קַשְׁיָא בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה וּבֵין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא בִּפְתִילוֹת אֲרוּכּוֹת
ופירש"י
והא הכא כיון דקביעי נרות. במנורה ולא היה יכול לנתק נר מערבי מן המנורה להדליק בו האחרים על כרחיך הא דקתני ממנה הי' מדליק לא סגי דלאו משקל קינסא: ואדלוקי. לקינסא מנר מערבי ובההיא קינסא מדליק את השאר: בפתילות ארוכות. כל הפתילות יוצאות חוץ לנרותיהם עד שמגיעות זו לזו ומדליק ממנה הסמוכה לה והשאר זו מזו:
וכתב הרמב"ם במשנה תורה, הלכ' תמידין ומוספין פ"ג הי"ד
וכיצד מדליקו מושך הפתילה עד שמדליקה ומחזירה. לפי שהנרות קבועים במנורה ואינו יכול להדליק בנר אחר משום בזיון:
ובמשנת תמיד פ"ו ה"א :מי שזכה בדישון המנורה--נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין--מדשן את המזרחי, ומניח את המערבי דולק, שממנו היה מדליק את המנורה בין הערביים; מצאו שכבה--מדשנו, ומדליקו ממזבח העולה.
וגם הרמב"ם פסק שם בהי"ב : נר מערבי שכבה אין מדליקין אותו אחר דשונו אלא ממזבח אבל שאר הנרות כל נר שכבה מהן מדליקו מנר חבירו: ( וראה השגת הראב"ד, ויש לדחות דבריו )
לפי כל הנ"ל יש לשאול על דברי רב פפא כיצד ניתן להדליק את הנר המערבי אם כבה - ממזבח העולה, הרי הרמב"ם ( וגם כך עולה מרש"י ) סובר שיש למשוך את הפתילה ולהדליק נר שכבה מנר דולק שכן הסמוך לו ע"י שהפתילה ארוכה, אך כיצד עושים זאת כשמדובר בהעברת אש ממזבח העולה המרוחק מאד מהמנורה ?
ולא ראיתי מי ששואל שאלה זו וכמובן שגם תשובה לא מצאתי. ותשובתי בצידי אך אשמח לקרא תחילה הצעות המשתתפים בפורום.