עף על הדף|עירובין פא

סימן:פנים אהובות

הגמרא מזכירה בסוגייתנו כלל הלכתי מפורסם מאד:

זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו שלא בפניו: זכות – אפשרית שלא בפני האדם, חובה – בפניו בלבד - (מובא גם בגיטין יא, ב ובעוד מקומות ברחבי הש"ס)

העיקרון הזה מלמד שדבר שהוא זכות לאדם, ניתן להקנות לו, או לבצע עבורו, גם שלא בידיעתו, מתוך הנחה שכיוון שהדבר לטובתו, הרי נוח לו שיעשה אדם אחר את הפעולה עבורו, והרי זה כממנה שליח בפירוש, שאז פועל השליח עבור המשלח.

לעומת זאת, דברים שיש בהם משום חובה לאדם, אי אפשר לעשותם אלא מדעתו.

למשל, המבקש לזכות את חברו במתנה על ידי נתינתה לאדם שלישי, כיוון שביצע האדם השלישי את פעולת הקניין, כבר זכה מי שמבקשים לזכותו, ואין הנותן יכול לחזור בו.

רחל אמנו שיום הזיכרון שלה חל היום נקברה בדרך אפרתה היא בית לחם. לא עם יתר אבותינו במערת המכפלה.

ממנה אנו לומדים שגם כשאנו רחוקים, נודדים, בודדים וגולים, רחוקים מאור פני ה' - הזכות שלנו לא מתעמעמת ולא מתערערת.
רחל אמנו מזכה אותנו במתנת הארץ והברית עם ה' בפנינו ושלא בפנינו.

"כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב" (ירמיהו לא, טו).
---
אהבתם? העבירו הלאה! ❤️
---
מאירים את הדף - עומק אמוני קצרצר מתוך הדף היומי
להצטרפות:
https://chat.whatsapp.com/DMOadyEoe4dIppjn4BGGb4