שלום לכולם,
בסוף דף ע"ח דנה הגמרא בחריץ שמילאוהו בתבן, ובשאלה האם יש צורך לבטל כאת התבן כדי שהחריץ יחשב כמלא לעניין שתי החצירות. אביי טוען שבמילוי חריץ יש צורך בביטול, ואין די במילוי התבן. לאחר מכן, המשא ומתן בגמרא מגיע למסקנה שהמשנה בעירובין היא כשיטת רבי יוסי, אלא שלכאורה יש כאן בעיה כיוון שהברייתא כשיטת רבי יוסי מאוהלות אומרת שאין צורך בביטול ממש כדי להחשיב סתם תבן כבטל, אלא די בכך ש"אין עתיד לפנותו", כיצד אם כן יתכן שהמשנה היא כשיטת רבי יוסי כאשר רבי יוסי בדף ע"ט לא מצריך ביטול מפורש בתבן ואילו אביי בדף ע"ח טוען שתבן מצריך ביטול...?