רש"י מסביר קבוע, שאין דבר אחר מכשיר אלא הוא.

דומני שיש כאן אבחנה שצריך לשים לב אליה. כשהנזיר מגלח על אחת משלשתן, נניח אחרי החטאת, א"כ מונח בזה בהכרח הבנה לגבי העולה והשלמים, מדוע ממשיך להביאם, הרי כבר הוכשר, ע"כ יש בהן לא רק הכשר אלא גם ענין לכשעצמן, כמו כן יכול לגלח על העולה או השלמים וע"כ אז יביא החטאת לא כמכשיר, א"כ כיון ששלשתן יש בהן מלבד ההכשר, שפיר באין גם לאחר מיתה כמכפרין. שכללא דר' ירמיה הוא שדבר שהוא רק מכשיר אין לו מה לבוא לאחר מיתה או כשאינו מכשיר (מכיון שלא עלה ויוצרך להתכשר באחר),

ונמצא שעיקר הנקודה בקבוע הוא לא שרק הוא מכשיר, אלא שהוא רק מכשיר, ודוק. אם רק הוא מכשיר א"כ שפיר יש לומר שהוא רק מכשיר, אבל כשלא רק הוא מכשיר, ע"כ הוא לא רק מכשיר. והבן.