חשבתי אולי לתת סימן לזכור החמש במילה: שמחם - בבנין שלם.
ש - סולת
מ- מחבת
ח - מרחשת
מ - מאפה תנור המתפצל לשנים, חלות או רקיקים.

לכאורה זה דבר מופלא, האם לא די שהקב"ה נותן לעניים אפשרות להקריב קרבן שלא יעלה להם הרבה כסף, מדוע היה צריך לתת חמישה מתכונים שונים כיצד לעשות את המנחה? לא היה מספיק צורה אחות?
והאדם המקריב, כיצד מכריע בדעתו איזה מהם יעשה? האם יש נפקא מינא כלשהיא במחבת או מרחשת או סולת או מאפה תנור? האם הענין הוא לפי הטעם של הכהנים האוכלים?
כתמיד מפתיעה אותי העובדה שנותן התורה הקל הגדול הגיבור והנורא שברא את כל היקום הענק הזה, מדקדק מאד לרדת לפרטים כל כך קטנים שנראים לנו בשר ודם כשוליים ומזערים בחשיבותם.