הגמרא בדף קי"ט: תמהה למנ"ד ש"מנוחה ונחלה" הכוונה לשילה הרי מתקופת שילה נאסרו הבמות ולא הותרו א"כ כיצד הקריב מנוח קורבן בבמת יחיד וכ'

הגמרא בדף ק"כ. הגמרא מנסה לדון האם ניתן להקריב בבמת יחיד בלילה ומביאה את מחלוקת רב ושמואל שנחלקו בהבנת דיברי ר' אלעזר

"דרבי אלעזר רמי קראי אהדדי כתיב {שמואל א יד-לג} ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה וכתיב {שמואל א יד-לד} ויאמר שאול פוצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו לה' לאכול על הדם ויגישו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם מר משני כאן בחולין כאן בקדשים ומר משני כאן בקדשי במה גדולה כאן בקדשי במה קטנה "

לפי שני ההסברים שם יוצא שעם ישראל ושאול המלך הקריבו בבמת יחיד (בלילה או ביום)

וא"כ למנ"ד שמנוחה ונחלה הכוונה לשילה א"כ כיצד הקריבו שם בבמת יחיד? ומדוע לא שאלה הגמרא משם? במיוחד ששם יותר קשה לומר הוראת שעה (אצל מנוח יש לפחות את דברי המלאך) וגם אני לא רואה סברה להתיר שהרי לאכול אפשר גם בלי להקריב בבמת יחיד וכ'