בשורה הרחבה השניה מביא תוס' את דברי בה"ג "ובה"ג מפרש דצריך להמתין עד מוצאי יו"ט (ג - שני) בכדי שיעשו וטעם כדי שיעשו יש לפרש משום שמא יאמר ישראל לנכרי לעשות ביו"ט כדי שיאכל לאלתר". מדוע אין כאן 'גזירה לגזירה' (שהרי אמירה לנכרי היא שבות) ?
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום