|
|
במשנה נאמר: אין חולקין את החצר - עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה; ר' יהודה אומר: עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה ותשעת חציי קבין לזה. ולא את הגינה - עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה; ר' עקיבא אומר: בית רובע. ואצלנו בסוגיה נאמר: ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה כו'. ולא פליגי, מר כי אתריה ומר כי אתריה. למה הגמרא נדחקת לומר "ולא פליגי וכו'" - מה גרם לה לומר שר' יהודה לא חולק על ת"ק כפי שנראה לכאורה בפשטות מהמשנה? ואגב - המשנה לא טענה "ולא פליגי" על דברי ר' עקיבא שבהמשך המשנה. אז למה על ר' יהודה כן טענה כך? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום