רבא אמר, התם היינו טעמא דרבי יוסי, העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל. אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימא לא חסר? במקוה שלא נמדד.
רש"י: שלא נמדדה. מתחילתה ולא עמדה בחזקת כשרות.
רבא מבאר את דברי רבי יוסי בטבל במקוה שספק אם יש בו ארבעים סאה שהוא טמא, כי העמד טמא על חזקתו. ולמקוה אין חזקת טהרה כי אף פעם לא נמדד.
אם אף פעם לא נמדד, על סמך מה טבל. ומה סברת ת"ק לטהר אם אף פעם לא נמדד?
האם אפשר לומר שזה נראה מקוה של ארבעים סאה רק שלא עשו מדידה מדויקת, ות"ק סובר שזה חזקת כשרות. ורבי יוסי סובר שאין זה חזקת כשרות ואין לטבול בו ואם טבל לא עלתה לו?
או שיש הסבר אחר.