אז ראשית...
אני מקוה שמוסכם על כולם
שונתן הכסף וקם לו
אין כזה פסוק.
נקודה סוף פסוק.

אז מנין לומדים
שאין מחללים הקדש על קרקע ?

אומר תוס' אצלנו בקיצור "כלל ופרט וכלל"
ובשבת קכח. ד"ה ונתן מרחיב
שלומדים את זה מהפסוק וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ
וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ. (ויקרא כז יט)
ונתן - כלל
כסף - פרט
וקם לו - חזר וכלל כו'

מסביר תוס'
ודרך הש''ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר

עכ"פ אין כאן ונתן, אלא ויסף.

ולכן נלע"ד דצ"ל
"ויסף" הכסף וקם לו

נ.ב.
מעניין אותי למה הגמ'/תוס' לא לומדים את זה משני פסוקים לפני כן
וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ
וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ: