כל שהוא לפתן כדי לאכול בו. רש"י ללפת בו את הפת מזון ב' סעודות.
אנחנו יודעים שמזון שתי סעודות בפת זה שמונה עשרה גרוגרות שם שש או שמונה ביצים. כמה שיעור הלפתן? כדי שיחד עם הפת יהיה שמונה עשרה גרוגרות, או מלבד הפת?
וזה מביא אותי לשאלה אחרת, מה זה ללפת את הפת? דבר שאוכלים עם הלחם כמו חומוס או טחינה? או שזה דבר שאוכלים בסעודה שאוכלים בה לחם ולא אוכלים אותו לבד?
חומת טובלים בו ירק.
בשר צלי לכאו' לא נאכל יחד עם הפת, אלא בסעודה שאוכלים בה פת. וכמו שאומר תוס' (כח. ובבל) שהפרסיים אוכלים בשר צלי בלא פת כי יש להם הרבה בשר.
דבר שאוכלים כקינוח סעודה גם הוא לכאו' בגדר לפתן, אף שודאי לא אוכלים אותו עם הפת.
נראה לי מסתבר יותר שזה נאכל כחלק מהסעודה שאוכלים בה פת, אלא שיש דברים שנאכלים ממש עם הפת כמו מטבלים למיניהם. ויש דברים שנאכלים בנפרד ואעפ"כ נקראים ללפת את הפת, כי הם לא נאכלים כסעודה בפני עצמם.
ונחזור לשאלה הראשונה, חומץ שטובלים בו ירק, אפשר לומר אולי שהירק כשיעור סעודה של ירק והחומץ כמה שמטבילין את אותו שיעור.
אבל בבשר צלי, לא נראה שאפשר לתת כזה שיעור, כי אין שיעור כמה בשר אוכל עם לחם.
אשמח לקבל מקורות לשתי השאלות.