ראה בתוס' ד"ה לא ירד, סיפור יפהפה מבראשית רבה.

זה מזכיר סיפור עממי על הויכוח שנדרשו היהודים לספק מתמודד מול כומר מלומד. התנדב יהודי אחד פשוט מאד. החוקים נקבעו שלכל אחד המתמודדים רובה ביד, ואם הנשאל אמר בפה מלא אני לא יודע, השני יורה בו במקום. עמדו היהודי והכומר זה מול זה, כיבד הכומר את היהודי לפתוח ראשון. שאל אותו היהודי מה פירוש בפרשת ויצא של המילים "ואנכי לא ידעתי", השיב הכומר בשפה המדוברת לעיני כל העם "אני לא יודע".... ירה בו היהודי ללא טענות ומענות. ליהודים היתה אורה.

שאל הרב את היהודי איך עלית על גאונות שכזו? השיב הבהמי, למדתי פרשת ויצא ולא הבנתי פירוש מילים אלו בלשון הקדש. ניגשתי לאיזה אברך בבית כנסת, שאלתיו מה פירוש "ואנכי לא ידעתי", ענני "אני לא יודע", שאלתי את המו"צ ואמר לי באותם מילים. אפילו את הרב שאלתי וענה לי גם כן כנ"ל. אמרתי בליבי מה שהדיין שלנו ואפילו הרב שלנו לא יודעים, יידע איזה כומר בור?...