בסוף העמוד: וכן תנא דבי מנשה דבר תורה אינו חייב אלא על זיתים וענבים בלבד. ואין עד מפי עד כשר אלא לעדות אישה בלבד.
בפשטות שני הדברים האלו נשנו במקום אחד, לכן הביאה כאן הגמ' גם את העד מפי עד.
ואולי יש פה רמז למה שאמר רב דימי "עיני ראו ולא זר". והמשיך, ששמע מר' ירמיה ששמע מר' זירא ששמע מרב חייא בר אשי ששמע מרב. שגם זה עד מפי עד ונחשב לו כראה בעיניו.