תניא, ר"י אומר: גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר: כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות.

שהרי שריפת הפרה סימן התשובה ונקיון החטא, ופורים והחדש סימן אל הגאולה, כמו שאמרנו. והכוונה, כי האחד כוון אל התחלת התשובה הממצאה התחלת הגאולה. והשני, אל התשובה השלימה אשר תמצא אחר הגאולה.
[גורס גדולה תשובה, ואומר שלכן קוראים את פרשת פרה העוסקת בתשובה, סמוך לזמני הגאולה.]

(עקידת יצחק, שער ע"ט)


מאי אשבעה בהקיץ תמונתך אמר רב נחמן בר יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם בעולם הזה והקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא.

מבאר שעולם הבא אינו עולם הנשמות אלא עולם ביבוא לעתיד לבוא בעת התחיה ואז יהיו אנשים עם גוף אמנם ללא אכילה אלא השראה רוחנית וזיו השכינה הוא שיקיים אותם.

(רמב"ן, תורת האדם, אות קכד שער הגמול)


תניא היה רבי מאיר אומר, יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך, אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן, אמור לו, כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם, וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע, את ר"ע, אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם, א"ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

אומר, בהמשך לגמרא זו,שלכך נאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך [שמות כב, כד] ויכלול לשון "עמך" לפי שהוא עמך, ע"כ בא לידי עוני, כדי לזכותך.

(כלי יקר, שמות פרק כב פסוק כד)


וכי כדי להציל את העשירים מדינה של גיהנם צריך העני לסבול מחסור ורעב? - אלא על כרחך עצם הצלת הזולת מדינה של גיהנם היא זכות גדולה ועצומה לעני, וכדאי לו לסבול כל ימי חייו, ובלבד שתהיה זכות זו בידו.

(שיחות מוסר, תשל"א פרשת שופטים מאמר צד' עמ' תג')


דרש ר"י ברבי שלום: כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, זכה - הלא פרוס לרעב לחמך, לא זכה - ועניים מרודים תביא בית.

בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו ונדון כל אחד ואחד בעניני העולם הזה, אם זכה לתת לו חיים ושלום ועשר ונכסים וכבוד או נתחייב למות בשנה זו או ליסורין וצער ועוני, כללו של דבר על כל ענין שבגוף ושבעולם הזה כגון בני חיי ומזוני, אבל אינו נידון על הנפש אם תזכה לגן עדן ולחיי העולם הבא או תתחייב לגיהנם ואבדון.[מבאר שבראש השנה הדין הינו על ענייני הגשמיות של עולם הזה ולא על ענייני הנשמה וכך עולה מגמרתינו.]

(דרשת הרמב"ן לראש השנה)