רַב כָּהֲנָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב וַאֲמַר: אַיְיתוֹ לֵיהּ שׁוּתָא לְכָהֲנָא לִיתִּיב עֲלַהּ. לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ - אֵין, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ - לָא? הָכִי אֲמַר לְהוּ: שְׁקוּלוּ שׁוּתָא מִקַּמֵּי כָּהֲנָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָתָם מֵחַמָּה לַצֵּל הֲוָה.
בסוגייתנו מסופר על מעשה שרב ציווה לטלטל בשבת מצודה בשביל רב כהנא (או לצורך גופו שישב עליה - ואז משמע שאוסר לצורך מקומו, או לצורך מקומה, שישב במקום שיתפנה). מביאה הגמרא אפשרות נוספת שהמדובר היה מחמה לצל, ולכן היה צריך לציין שעושה לצורך גופו, להודיע טעם ההיתר לטלטלה מחמה לצל.

רש"י מפרש: אי לאו דפריש בהדיא ליתיב עלה - מאן דחזי סבר דמחמה לצל שרי.

מדברי רש"י משמע שרב טלטל באמת במגמה לצורך גופו, אלא שהיה עלול להתפרש שעושה מחמה לצל, לכן היה צריך לפרש כדי שלא יטעו.

דבר נוספת להסביר בסוגיה: רב מחדש לנו שמותר להערים לטלטל מחמה לצל, כשעושה כן לצורך גופו.

וכך מפורש בירושלמי (ביצה ה', א'):

מצדתא הוויין פריסין, והוויין משרפין גו שמשא. אתון שאלון לרב: מהו מטלטלתון? אמר לון: אסור ליגע בהון! חשבין עליהון מתגנין תוחתי ראשיכון - ושרי לכון מטלטלתון.

תרגום: מצודות היו פרוסות, והיו נשרפות בשמש. באו ושאלו את רב: מהו לטלטלן? א"ל: אסור ליגע בהן. חשבו עליהם לשכב כשהן תחת ראשיכם - ומותר לכם לטלטלן.

ועפ"ז פסק המג"א (או"ח ש"ח סק"ח): ואיתא בירושלמי פ"ה דביצה כשמחשב עליו לתשמיש מותר לטלטלו, אפי' עיקר כונתו מחמה לצל. וע' בשבת דף קכ"ד ע"ב.